הדירקטורים אדישים, המיליארדים נוזלים

70 מיליארד שקלים - זה הסכום האסטרונומי שמגלגלות כ-100 חברות ממשלתיות בישראל. הנמלים, נתיבי ישראל, חברת החשמל, עמידר ועוד רבות. מי שאמור לדאוג שהחברות מתייחסות לכסף שלנו בכבוד הראוי הם חברי הדירקטוריון. אבל כשהכסף הוא ציבורי, הוא לא פעם נוזל בין האצבעות, נעלם

בכל חברה יש עובדים, מעליהם ההנהלה, ובראש הפירמידה - הדירקטוריון. הם מפקחים על יותר מ-70 מיליארד שקל, היקף נכסים של יותר מ-180 מיליארד, ו-60 אלף מועסקים. אבל כל הכוח הזה לא תמיד נמצא בידיים הנכונות. דירקטורים אדישים מאשרים תקצוב של מיליונים, בלי בחינה מדוקדקת וכספים שמועברים בלי כל פיקוח.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מגדלי עזריאלי הם אולי אחת מפנינות הנדל"ן הכי יקרות במדינה. הבניינים מאכלסים חברות כמו אי.די.בי ומשרדי עורכי דין מהשורה הראשונה. לפני שנתיים הגיעו דיירים חדשים לבניין העגול - המשרדים המפוארים של חברת נ.ת.ע, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן. למרות העובדה שהרכבת עוד רחוקה מלצאת מהתחנה, והתקציב חורג במיליארדים מהתכנון המקורי, דירקטוריון החברה החליט לאשר את פתיחת המשרדים דווקא בעזריאלי.

דוח רואה חשבון חיצוני מלפני כחצי שנה, שבחן את התנהלות החברה קובע כי "דמי השכירות השנתיים בעזריאלי מגיעים לכשמונה מיליון שקלים בשנה - סך של כ-60 מיליון שקלים במשך שבע שנים". מה שמטריד הוא שעל פי אותו דוח כמעט ולא נבחנו חלופות. "השיקול העיקרי בבחירה היה שזה יהיה בליבת העסקים של תל אביב, והשאלה היא למה דווקא ליבת העסקים חשובה. הם לא ראו תמונה מלאה של השוואה אמיתית בין העלויות", אמרה לחדשות 2 איריס שטרק, לשעבר יו"ר נמל אשדוד.

"חברה שנמצאת בתחילת הדרך, שעוד אין לה כסף בכלל, היא לא מרוויחה כלום, היא בהחלט צריכה לחשוב באותם שלבים איך לחסוך כדי שזה לא יפגע בה", אמר הפרופסור יוסף גרוס, יו"ר איגוד הדירקטורים בישראל.

הדירקטורים נרדמים בשמירה (חדשות 2)

הדיונים החלו ב-2006 - ומשרדי "עמידר" עדיין לא הועברו

גם חברת הדיור הציבורי "עמידר", החליטה למקם את המשרדים שלה דווקא בלב תל אביב, בשדרות שאול המלך היוקרתיות. לפי הערכות רשמיות, מעבר מהבניין הזה היה מפנה נכס ששווה עשרות מיליוני שקלים שהיו יכולים להיות מושקעים בדיור ציבורי.

אבל כאן האבסורד גדול אפילו יותר: בישיבת דירקטוריון בשנת 2006, הנחה הדירקטוריון את ההנהלה למצוא פתרונות להוצאת משרדי הנהלת החברה ממרכז תל אביב. במרץ 2010 זה קרה שוב, והפעם גם כסף נכנס לתמונה - הדירקטוריון אישר העברת תקציב של 250 אלף שקל עבור פרויקט העברת משרדי החברה. אבל 2014 כבר הגיעה והמשרדים לא זזו לשום מקום.

השבוע הגענו לחוף קליה. הדירקטורים של חברת "חמת", החברה הממשלתית לתיירות, אישרו להשקיע שלושה מיליון שקל מכספי ציבור כדי לשפר את דרכי ההגעה לחוף. אבל זה ממש לא קרה. החוף בנוי ממדרגות המקשות על ירידה למים. אז לאן נעלם הכסף? לפני חצי שנה בדוח רואה חשבון חיצוני שבחן את התקדמות הפרויקט התגלו המחדלים, נכתב כי "על חוף קליה, במקום ביצוע הנגשה לים בפרויקט, בוצעו עבודות אחרות, כולל בין היתר: גינון בסך 573 אלף שקלים, שבילים במתחם המסעדה, הזזת מבנים וכדומה". הכספים הלכו לצמחים, והדירקטוריון ממשיך לאשר תקציבים.

במרחק כמה דקות נסיעה מקליה, בחוף מינרל, הוקצו חמישה מיליון שקלים מכספי ציבור לשיפוץ. בחוף הזה, המרחק מהכניסה למים הוא של מאות מטרים, כך שכל שיפור בשבילים שיקצר את הדרך, יחסוך טרטור להמוני המבקרים שנגררים בדרך הארוכה הזאת. אבל הכסף לא הושקע בשבילים, אלא בהשקת כניסה חדשה עם חנות של מוצרי ים המלח. וגם כאן - אף אחד בדירקטוריון לא חשב לשאול לאן הלך הכסף. "אם אדם חורג מהמטרה שלשמה יועד הכסף, אין ספק שאותו אדם בעצם צריך להחזיר את הכסף לחברה", הבהיר הפרופסור יוסף גרוס, יו"ר איגוד הדירקטורים בישראל.

המשרדים עדיין לא הועברו. עמידר (חדשות 2)

דירקטוריון מ.ע.צ אישר הוצאה חריגה של 18 מיליון שקל

חברת מ.ע.צ, שהפכה לחברה הלאומית לדרכים, שהשתנתה לנתיבי ישראל, מוציאה מדי שנה מכרזים במאות מיליוני שקלים. בכל פרויקט העלות נקבעת מראש, והקבלן לא אמור לחרוג ממנה. אחד המכרזים באזור הצפוני של כביש 90 נפל לידי חברת קבלן פרטית. העלות הוערכה במיליון ו-300 אלף שקלים. הפרויקט הושלם, המכוניות נוסעות, אלא שעם סיומו הקבלנים טענו שהעלויות תפחו ליותר מ-18 מיליון שקלים, והם דורשים זאת כתשלום מיידי. העניין עלה לוועדת החריגים, וזו אישרה להביא את הכסף.

אלא שאז קם קול מחאה: מי שהיה אז היועץ המשפטי בחברה, אלון אפלבאום, העביר מכתב חריג לרשות החברות הממשלתיות וכתב כי "הוחלט לאמץ את חוות הדעת החיצונית של היועץ ההנדסי החיצוני, ובהתאם לכך לאפשר תשלום מיידי בסך של 18 מיליוני שקלים. חוות הדעת לא נבדקה על ידי מי מגורמי ההנדסה בחברה הלאומית לדרכים. ההחלטה אינה סבירה ואינה ראויה, במיוחד לאור ההסתייגויות שהוצפו וההשתלשלות הבעייתית".

ואכן, בדוח רואה חשבון חיצוני שבחן את ההתנהלות בחברה נקבע כי "בדיקות חריגים לעניין כביש 90, בוצעו שלא בהתאם לקוד האתי ובהיעדר נוהל תואם בידי מהנדס חיצוני, כך למשל לא הוגדרו גבולות הגזרה של הבדיקה. נמצאו מקרים שבהם לא הוצג מידע רלוונטי לוועדת המכרזים בטרם התכנסותה".

"השאלה היא מה אירע כאן", אמרה איריס שטרק, לשעבר יו"ר נמל אשדוד, "כי ממה שמסתמן מהחומרים שצריך לקרוא אותם בזהירות ובתשומת לב, עולה מצב שבו הליכי המכרז היו פגומים, החריגה מהמכרז לא התנהלה כמו שצריך, תשלום לקבלן שהיה הרבה יותר גבוה ממה שהיה צריך להיות במאות אחוזים - על פניו זה נראה מאוד לא תקין".

רק ברגע האחרון, לפני שהתשלום המופקע הועבר, רשות החברות התערבה בצעד חריג והתשלום הוקפא. זו רק אחת הסיבות שבגללן החליטו שם להקים נבחרת של 1,500 דירקטורים מקצועיים שרק מתוכם יוכלו לבחור מי ימונה לכהן בחברות ממשלתיות. זה גם מה שאמור למנוע את המצב הקיים שבו שרים ממנים דירקטורים, פעמים רבות ממניעים פוליטיים.

כמעט הוציאו 18 מיליון שקל (חדשות 2)

"בעוד עשור יהיה טוב יותר - בא דור חדש של דירקטורים"

"אחת הצרות הגדולות היא שהדירקטורים לא מספיק מודעים למה שקורה", הסביר הפרופסור יוסף גרוס, יו"ר איגוד הדירקטורים בישראל. "הייתי דירקטור בחברת החשמל לפני שנים. ישבנו אז לקבוע את תחנת הכוח בקיסריה. הביאו לנו ארגזים גדולים, והיינו צריכים להחליט מה טוב יותר. תאמיני לי, אף אחד לא הבין מה קורה שם".

השאלה היא אם נורמות שהשתרשו במשך שנים יצליחו להשתנות. "בחברות ממשלתיות הדירקטוריון לצערי הרב לא יכול להיות עצמאי", טען מיכאל רצון, לשעבר יו"ר דירקטוריון נ.ת.ע. "הוא גם לא עצמאי, משום שבעל הבית שלו שמחזיק את הכסף זה האוצר, זה בקר החשבות. הם אלו שמפעילים את הדירקטוריון, הם משפיעים עליו בכל פעולה שהוא עושה".

אבל יש גם אופטימיות. "בעוד עשר שנים המצב יהיה טוב יותר", העריך פרופ' גרוס, "משום שבא דור חדש של דירקטורים שהוא מודע יותר לתפקיד שלו ולאחריות שלו, והוא יותר חושש". השאלה אם חשש זה מה שצריך להנחות דירקטוריונים. השאלה למה האחריות הציבורית והידיעה שמדובר בכספי ציבור לא מספיקות בפני עצמן. כמה מיליארדים עוד צריכים לרדת לטמיון עד שהדירקטורים יבינו סוף סוף שהם שומרי הסף של הכסף של כולנו.

מהחברה הממשלתית לתיירות נמסר בתגובה: "בניגוד לאמור בדוח, בפרויקט להנגשת ים המלח, אשר עבר את כל תהליכי האישור הנדרשים, פותחו תשתיות ציבוריות על פי הגדרות הפרויקט והתקציב המאושר. דירקטוריון החברה מדווח ומעודכן בפעילות החברה, לרבות ביקורי שטח בפרויקטים השונים".

מחברת נתיבי ישראל נמסר בתגובה: "המקרה הנדון מצוי בהליך משפטי ועל כן לא נוכל להתייחס לפרטיו. החברה פועלת בהתאם להנחיות רשות החברות הממשלתיות וכמתחייב בחוק".

מחברת מגילות נמסר בתגובה: "אנו דוחים את הטענות. השימוש בכספים אלו נעשה לפי הגדרות הפרויקט ובהתאם לנהלים".

מחברת עמידר נמסר בתגובה: "בכל פעם שנבחנה אופציית מעבר משרדי החברה, בוצעה בדיקה כלכלית מעמיקה של אנשי מקצוע, והתברר כי אין כדאיות כלכלית למעבר. לכן הוחלט שלא לבצע את המהלך עד שיבשילו התנאים הכלכליים לבצעו".

מחברת נ.ת.ע נמסר בתגובה: "טרם אישור ההחלטה בדירקטוריון נבדקו חלופות רבות ובהן גם בנין אדגר בפתח תקווה, בו התברר כי השטח המתוכנן לכל עובד גדול מהשטח לעובד שהוצע בעזריאלי. המשמעות: בבניין אדגר היינו צריכים לשכור שטח הגדול ב-20% מזה שהוצע בעזריאלי, מה שמייקר בסופו של דבר את השכירות. לזאת יש להוסיף גם את הארנונה הגבוהה יותר בפתח תקווה. החישוב כי בניין אדגר זול ב-25 מיליון שקל מעזריאלי אינו מדויק. עם זאת, בעקבות רגישות הנושא ובעקבות השינויים המבניים בחברה, החליט הדירקטוריון במהלך שנה זו לבחון מעבר למשרדים אחרים".