שיאן השכר מרוויח יותר מ-106 אלף שקלים בחודש

משרד האוצר חשף את רשימת שיאני השכר לשנת 2012, וגם השנה מככבים בה הרופאים. שיאן השכר לשנה החולפת הוא מנהל מחלקת כירורגיית כלי דם בבית החולים סורוקה בבאר שבע, המרוויח 106,018 שקלים בחודש

כאן עובד שיאן השכר. ביה"ח סורוקה, ארכיון (חדשות 2)

מי הם העובדים המתוגמלים הכי טוב במערכת הציבורית? התשובה היא חד-משמעית: הרופאים. כך עולה מדוח השכר שפירסם הבוקר (ב') משרד האוצר. במאה המקומות הראשונים יש שליטה מוחלטת של רופאים, כאשר מדי פעם ניתן לצפות באיש בכיר בתעשיות הביטחוניות. את הרשימה לשנת 2012 פותח פרופ' גבריאל סנדרו, מנהל מחלקת כירורגיית כלי דם בבית החולים סורוקה (באר שבע) של שירותי בריאות כללית עם שכר חודשי של 106,018 שקל. סנדרו הוא גם יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגית כלי דם, ונחשב למומחה בתחום האולטרסאונד של כלי הדם, ובטיפולים אנדו-וסקולריים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במקום השני, ניצב מנכ"ל רפאל ידידיה יערי עם שכר של 105,353 שקל לחודש ומיד אחרי זה מדורג יו"ר החברה אילן בירן עם שכר של 105,134 שקל לחודש אך עם עלות שכר שנתי הרבה יותר גבוהה מזה של יערי - 134,250 שקל לחודש. במקום הרביעי ד"ר אלכסנדר לוי, מומחה לקרדיולוגיה מביה"ח מאיר, עם שכר חודשי של 104,137 שקל, עלייה של כ-14 אלף שקל לעומת שנת 2011. במקום החמישי ממוקם מי שכיהן בשנים האחרונות במקום הראשון - ד''ר גידי סהר, מנהל מחלקת לב וחזה בבית החולים סורוקה, עם שכר חודשי של 103,619 שקל.

החמישייה הפותחת של שיאני השכר (חדשות 2)

גם השנה התברג ד"ר זאב אהרונסון, מנהל האגף הרפואי בקופ"ח מאוחדת, לעשירייה הפותחת עם שכר חודשי ממוצע של 100,415 שקל, תוספת נאה של יותר מ-13 אלף שקל לחודש לעומת השנה הקודמת. אם בונים את דירוג שיאני השכר לפי עלות שכר ולא לפי שכר בפועל, ד"ר אהרונסון היה ניצב במקום הראשון עם עלות שכר של יותר מ-138 אלף שקל לחודש. את העשירייה סוגר ד"ר יצחק לוין, מנהל מחלקת גסטרואנטרולוגיה בבי"ח בילינסון של הכללית, שנכנס לרשימת השיאנים לפני שנתיים, ומשתכר 98,518 שקל לחודש.

בקרב עובדי המדינה (הכוללים בתי חולים ממשלתיים) המספרים מדבירם בעד עצמם: ב-127 המקומות הראשונים בדירוג (!) ניצבים רופאים, למעט שני משפטים בכירים. מי שעומד בראש הטבלה הוא ד"ר מוהנא ח'טיב, מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי בבית החולים פוריה, עם שכר של 90,210 שקל לחודש ובעלות שכר שנתי של כ-1.3 מיליון שקל. שני המשפטנים שהצליחו להתברג ב-127 המקומות הראשונים הם השופט אליעזר גולדברג (מקום 27), שכיהן עד השנה כנציב תלונות הציבור של השופטים והשתכר כ-76,111 שקל לחודש; ואסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים (מקום 127) עם שכר ברוטו חודשי של 58,987 שקל. במקום 137 דורג משפט בכיר אחר: פרקליט המדינה היוצא משה לדור, שהרוויח 58,543 שקל לחודש. עוד סלב מעולם המשפט האו יהודה וינשטיין שהשתכר ב-2012 50,873 שקל לחודש והגיע למקום 338.

מקומות 6-10 בטבלת שיאני השכר (חדשות 2)

כמדי שנה ישנם עובדי מדינה שמצטיינים בשכרם ובאלמוניותם: הפעם מדובר על ארבעה חוקרים במכון המחקר החקלאי אשר מרוויחים יותר מ-53 אלף שקל לחודש (!). יתרה מזו, ישנם עוד 5 חוקרים באותו מכון שהרוויחו סכום של כ-47 אלף שקל לחודש. גם המנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז הגריאטרי בנתניה עולה למדינה יותר מ-793 אלף שקל בשנה. רק בעשירייה השמינית מדורג בכיר שאינו שייך לעולם הרפואה או לעולם התעשיות הביטחוניות - מורה מהמכללה אקדמית רופין שמרוויח יותר מ-80 אלף שקל. מיד אחריו, ממוקם נתב מנמל חיפה שמשתכר 80,018 שקל לחודש.

השכר החציוני במגזר הממשלתי - 12,362 שקל

מדוח השכר של משרד האוצר עולה גם כי השכר החציוני במגזר הממשלתי עמד ב-2012 על 12,362 שקל - כמעט כפול מהשכר החציוני במשק באותה שנה שעמד על 6,541 שקל בלבד. נזכיר כי השכר החציוני, המגלם את רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים פחות ממנה ומחצית יותר ממנה, הוא אינדיקטור טוב יותר לשכר "רוב" עובדים בעיקר בקרב מדגם שמאופיין באי שיוויון גדול במיוחד כמו שוק העבודה הישראלי.

נתון נוסף המשקף עד כמה המגזר הציבורי הוא שיוויוני בהרבה לעומת השוק הפרטי הינו הנתון הבא: היחס בין השכר חציוני לבין השכר הממוצע עומד במגזר הממשלתי על כ-85%, בדומה לממוצע ב-OECD, זאת לעומת יחס של 71.5% בלבד בקרב כלל המשק, לרבות השוק הפרטי, הרחק מהרמה המקובלת בקרב מדינות מפותחות. ככל שהפער בין השכר החיצוני לשכר הממוצע גדול יותר, כך רמת האי שיוויון גדולה יותר. בקרב מורים יחס זה מטפס לרמה של 95% ובקרב עובדי משרד הביטחון הוא מגיע לכ-93%, מספרים המשקפים רמת שיוויון גבוהה במיוחד, כאשר בקרב עובדי שירותי הביטחון השכר החציוני הוא גבוה מהשכר הממוצע.

גם השכר הממוצע במגזר הממשלתי ובמגזר הציבורי כולו גדול בהרבה מזה שמשולם כלל המשק: כ-14,937 שקל מקבל עובד בממשלה וסכום דומה (14,109 שקל) משתכר עובד ציבור, זאת לעומת 9,022 שקל השכר הממוצע במשק, שהם כ-60% מהשכר של עובד מדינה וכ-64% מהשכר של עובד במגזר הציבורי.

כמו בשנים עברו, עובדי משרד הביטחון ועובדי החברות הממשלתיות, לרבות חברת החשמל והנמלים, הם המרוויחים הגדולים במגזר הציבורי: עובדי יחידות הסמך של משרד הביטחון מרווחים בממוצע 25,433 שקל לחודש, 2,117 עובדי משרד הביטחון "נאלצו" להסתפק בשכר של 20,854 שקל בממוצע ובמקום השלישי ניצבים עובדי החברות הממשלתיות שמשתכרים 19,351 שקל. מבחינת מגזרים, עובדי מועצות דתיות וחברות עירוניות הם אלו שמרוויחים הכי פחות בממוצע: הם משתכרים 6,171 ו-6,186 שקל, בהתאמה. במשרדי הממשלה, המורים - יותר מ-106 אלף במספרם - עדיין נמצאים בתחתית הטבלה עם שכר ממוצע של 11,530 שקל, פחות ממחצית משכר עובדי משרד הביטחון.

טבלת השכר לפי חלוקה לתפקידים (חדשות 2)

מערכת השכר במגזר הציבורי והממשלתי הוא מסורבל במיוחד. הוכחה לכך היא הנתון הבא: כשליש מעובדי הממשלה משתכרים לכאורה מתחת לשכר מינימום (כ-4,300 שקל), אך שכרם הממוצע מאותם עובדים הגיע בממוצע ל-11,260 שקל, שהם 2.6 פעמים שכר המינימום במשק. הסיבה: שכר הבסיס, שהוא נחשב לבסיס לשכר הפנסיוני, הוא נמוך מאוד אך כלל התוספות (שאינן נכללות לתורך חישוב הפנסיה) מעלים את השכר לרמה גבוהה יחסית (מעל השכר הממוצע במשק ברוב המקרים).

עוד תופעה מטרידה שחושפת הדוח הינו חלקיות משרה: יותר מ-35% מעובדי המגזר הציבורי מועסקים במשרה חלקית, כאשר שיעור זה גדול במיוחד ומטפס לרמה של כ-45% בקרב החברות העירוניות, שם, לא במקרה, נרשם כאמור את השכר הממוצע הנמוך ביותר במגזר הציבורי. מנגד, בחברות הממשלתיות ובאיגודי ערים, נרשם שיעור הגבוה ביותר במשרות מלאות - יותר מ-91%.