עלייה בתעסוקה במגזר החרדי

אחרי עשורים של קיבעון, נדמה כי בשנים האחרונות חלה מגמה חיובית מבחינת השתלבות המגזר החרדי בשוק התעסוקה. בעוד שמעגל התעסוקה הכללי גדל בעשור האחרון ב-8%, אצל החרדים הוא גדל ב-28%. הפערים עדיין גדולים, אך יותר ויותר חרדים בוחרים ללמוד ולצאת לעבוד. הבעיה: הם נתקלים באפליה גם מצד המעסיקים החילונים

הוויכוח על שילוב חרדים בשוק העבודה ותיק כמעט כמו המדינה. מלבד הויכוח הציבורי והפוליטי המתמשך, נדמה שכעת בשטח ישנה תזוזה, גם מכיוון החרדים וגם מכיוון המעסיקים לעבר יותר תעסוקה במגזר החרדי.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בעשור האחרון - גדל מעגל התעסוקה הכללי ב-8%. אבל במגזר החרדי - העלייה היא של 28%. בחברת כח האדם "מנפאואר" מעריכים בפני שגם כעת, יש קרוב ל30,000 חרדים שמוכנים להשתלב בשוק העבודה כבר היום.

סקר שפורסם השנה מגלה שרובם שואפים לעסוק בעבודות קהילתיות (40%), וחלקים ניכרים אחרים מחפשים מקצועות כמו מזכירות (23%), נהיגה או עבודות ייצור (23%). גם אם מסתכלים על השלב המקדים -הלימודים, מגלים שינוי באוכלוסיה החרדית.

רבע מהסטודנטים החרדים לומדים משפטים

הסטודנטים החרדים של השנים האחרונות חושפים תמונה לא רחוקה מזו של האוכלוסייה החילונית. 10% בחרו במקצועות הנדסה, כרבע (26%) במשפטים, וכמעט 40% במקצועות הכלכלה השונים.

נכונות לעבוד היא צד אחד של המטבע, צריך שגם המעסיקים ירצו להעסיק. מה שבמקרים רבים פשוט לא קורה. יש מקרים בהם חרדים מופלים בקבלה לעבודה, זה מתבטא גם במשכורת. על פי נתוני משרד הכלכלה משכורת ממוצעת של חרדי אקדמאי נמוכה באלפי שקלים מזו של מקבילו שאינו חרדי (8000 שקלים לעומת 14,500 שקלים), כך גם אצל נשים (5620 שקלים לעומת 8950), שמהוות את הרוב באוכלוסיה החרדית העובדת.

התארגנויות שונות, כמו כנס שייערך היום במכון הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, מנסות לתת לחרדים כלים לקליטה מוצלחת בשוק התעסוקה. הדרך לשם אינה קצרה - אבל מותר להיות אופטימיים.