כיל תשלם למדינה מס של 380 מיליון שקלים

מחר בחצות תפוג הוראת השעה שהעניקה הנחות לחברות הענק במשק ומחייבת אותן לשחרר את הרווחים הכלואים בעבור תשלום מס מופחת. בשל כך החליט דירקטוריון חברת כיל לשלם למדינה מסים בגובה 380 מיליון שקל. במקביל, מנהלת רשות המסים מגעים גם עם טבע וצ'ק פוינט

משחררת רווחים, כיל (פלאש 90)

כיל משחררת "רווחים כלואים" ותשלם מס של 380 מיליון שקלים למדינה - כך הודיעה היום (א') החברה. דירקטוריון כיל החליט לשחרר את מלוא הרווחים הכלואים של חברת מפעלי ים המלח וחברת רותם אמפרט נגב.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מחר בחצות יפוג תוקפה של הוראת השעה שהעניקה הנחות לחברות הגדולות במשק שישחררו את "הרווחים הכלואים" שלהן במהלך השנה שחלפה. לאחר שנה של מגעים בין כל החברות הגדולות במשק לרשות המסים, הגיעה שעת המבחן - האם רשות המסים תצליח להגיע ליעד שהציבה לעצמה, קבלת תקבולי מסים בסך 3 מיליארד שקל.

בשבוע האחרון ניהלה רשות המסים מגעים אינטנסיביים עם החברות הגדולות במשק ובהן טבע, צ'ק פוינט וכיל, במטרה לשכנע אותן לשחרר את רווחיהן הכלואים. כיל, כאמור, נעתרה לפניות רשות המסים בעניין זה.

היממה הקרובה תהיה האינטנסיבית ביותר והמכריעה, ובמהלכה ינסו בכירי רשות המסים להפעיל מערכת לחצים על טבע וצ'ק פוינט ולהעביר להן בפעם האחרונה את המסר החברתי: קיבלתם הטבות, הנחות ושיעורי מס אפסיים, וכעת הגיעה השעה להחזיר קצת מהכסף שהרווחתם לטובת הציבור.

בחברות הגדולות נצברו רווחים של כ-120 מיליארד שקל

עד כה, גבתה רשות המסים מיליארד שקלים במסגרת הוראת השעה, סכום הרחוק מההערכות של משרד האוצר והרשות בעת חקיקת "חוק הרווחים הכלואים", אז העריכו כי בחברות הגדולות נצברו כ-120 מיליארד שקל שלא חולקו ומהם ניתן יהיה לקבל כ-3 מיליארד שקל מס לטובת סגירת הבור התקציבי.

חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראליים הטבות מרחיקות לכת בתנאי שרווחי החברות לא יחולקו כדיבידנד ושהסכומים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם. אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד והכספים הללו ממוסים. עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות, כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך, החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק, ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלו מכונים "רווחים כלואים".

בפועל, במקום לחלק את רווחי המפעל כדיבידנד, העבירו החברות את רווחי המפעל לצדדים קשורים כהלוואות (למשל לחברות האם) או תחת כינויים חשבונאיים אחרים, וכך גם לא שילמו את המס הנדרש. כמו כן, ביצעו החברות תכנוני מס יצירתיים שיאפשרו להן להוציא את הכסף הכלוא החוצה, ללא חבות מס.

"חוק הרווחים הכלואים", שנחקק ב-2012, תחת שרביטו של שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, איפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים, ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה. במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, שבמסגרתה הכנסה שנצברה לחברה עד תום שנת 2011, והחברה טרם חבה בשלה במס חברות, תהיה החברה זכאית לשלם מס חברות בשיעור מופחת. הנוסחה קבעה, כי ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס לה היא זכאית, אך במקביל שיעור המס לא יפחת מ-6%.