הבנקים מגבילים – משפחות נאלצות ללוות בשוק האפור

יוקר המחייה והמצב הכלכלי מביאים יותר ויותר ישראלים לקחת הלוואות מהבנקים או מגורמים אחרים. הבנקים הקשיחו את עמדותיהם כלפי מי שמתקשים לשלם, אך מחלקים הלוואות בצורה נדיבה לאנשים שידם משגת. מי שלא מקבל הלוואה, נאלץ לפנות לשווקים אלטרנטיביים. צפו בכתבה הראשונה ב"זהירות הלוואה" – סדרת כתבות מיוחדת

הכירו את משפחת ארגמן. כמו כמעט 50% מהישראלים, הם חיים על הקצה: מטעמים כלכליים הם גרים בשכירות בנעלה, שמעבר לקו הירוק, שני ההורים עובדים, מפרנסים שלושה ילדים ומסתדרים עם מה שיש ועם מה שאין.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"רוב המשכורות של שנינו עד תחילת החודש יוצאות על ההוצאות השוטפות - חינוך, אוכל, שכר דירה, דלק, קצת תקשורת, ביטוחים, זהו", אומר בן ארגמן. "בדרך כלל אנחנו במינוס. קצת אחרי המשכורות אנחנו מתקרבים יותר לאפס, אבל ככל שהתשלומים יורדים - החזרי הלוואות בדרך כלל - אנחנו כבר ברצפה של המינוס", מוסיפה אשתו קרן.

הסיפור של משפחת ארגמן מוכר לישראלים רבים. קונים בהקפה במכולת, מחלקים לתשלומים, נעזרים בבני משפחה ומחזירים לבנק בכל חודש הלוואה ישנה על הרכב. כעת הם חוזרים לבנק בניסיון לקבל הלוואה נוספת בסך עשרת אלפים שקלים. "חודש שעבר לא עמדת בהלוואה", אומרת הפקידה.

יותר הלוואות לאנשים פרטיים

יותר הלוואות לאנשים פרטיים (חדשות 2)
המשבר הכלכלי והרגולציה גרמו לבנקים להגביר זהירות. במקרים מסוימים האצבע כבר לא כל כך קלה על הדק האשראי - ובמקרה של בני הזוג ארגמן הפקידה האדיבה נדרשת לנהוג באחריות, או אם תרצו בשמרנות מוגברת. "עצם זה שאתה כל כך גבוה במה שהבנק יכול לתת לך ואמור לתת לך, זה כבר מעלה את הנתונים שלך לרעה. זה אומר שאתה באשראי בסיכון", היא אומרת.

לתת הלוואה ללקוח שאחר כך לא יוכל להחזיר אותה, זה קל מאוד", אומרת טלי קמינר, ראש אגף אשראי בבנק לאומי. "אני חושבת שלתת הלוואה ומסגרת אשראי ללקוח בהתאם ליכולת שלו, לתקופה שמתאימה לו בריבית שמתאימה לו, אני חושבת שזה הנכון".

אבל לצד הקשחת העמדות בבנקים, קורה בתקופה האחרונה במקביל תהליך כמעט הפוך. יותר הלוואות ניתנות לאנשים פרטיים - האשראי שנתנו הבנקים לציבור שלא למטרת דיור גדל מ-96 מיליארד ל-100 מיליארד שקלים בעשרה חודשים בלבד. וכך החוויה של שרון, לקוחת בנק אחר, שמצב החשבון שלה לא רע - שונה מאוד מזו של משפחת ארגמן.

הטייקונים - כבר לא אפיק אטרקטיבי 

בלית ברירה - פונים לשוק האפור (חדשות 2)
"יש כרגע רצון להגדיל דווקא את האשראי לצרכן", אומרת פרופ' אליס ברזיס, ממרכז אהרן מאיר לבנקאות בבר אילן. "למה? מכיוון ששמו לב שהצרכן בדרך כלל מחזיר את החוב. בנוסף, ריבית לחברות זה בסביבות 4-5%, אבל לפרט זה ב-10% - אז הבנקים מתחילים להבין שזהו האשראי שיותר מעניין לתת".

הבנקים לא יכולים להתעלם ממה שקורה בשטח. הטייקונים כבר לא נחשבים אפיק כל כך אטרקטיבי בכל הקשור להלוואות ואצלנו, האזרחים הפשוטים, אפשר עדיין להרוויח. התחרות בשוק גוברת עם שחקנים חדשים כמו חברות האשראי, חברות הביטוח ומלווים פרטיים, והבנקים נאלצו להתאים את עצמם.

"הבנקים מקצוענים בעניין הזה והם נוטים לדחוף את האשראי לאוכלוסיות מבוססות יחסית במעמד הביניים", אומר יואב להמן, לשעבר המפקח על הבנקים. "הם גם לא ידחפו את האשראי ללקוחות שצפויים לפשיטת רגל מוחלטת כך שהאשראי לא יחזור".

"לא להתחייב על מה שאין"

הבנקים מפוקחים מאוד - הריבית שהם לוקחים על הלוואה כפופה לריבית בנק ישראל. היום ריבית להלוואה ממוצעת לשנה בבנק נעה בין 5% ל-10%. כדי לעמוד בתחרות הם פיתחו מודלים מתוחכמים שיודעים לנבא מה הסיכוי שלווה יחזיר את הכסף שניתן לו. המודלים האלה יקבעו אם תקבלו הלוואה ובאילו תנאים.

"כאשר הבנק חוסם את המשפחה מלקחת עוד הלוואה, אפשר לראות את זה כדבר חיובי", מסביר אריאל לדרברג, מנכ"ל ארגון פעמונים. לעשות בדק בית, ניהול נכון, הוצאות - הכנסות, לראות באמת שיש כסף פנוי להחזר ההלוואה, ולא להתחייב על מה שאין, ואז לבוא חזרה אל הבנק ולנסות לפתוח את החסימה".

היום שבו תקבלו הלוואה יהיה יום משמח, ואם יסרבו לתת לכם הלוואה, זה יהיה יום לא נעים - אבל הבעיות האמיתיות יתחילו כשתקבלו הלוואה ולא תוכלו להחזיר אותה, וזה קורה לא מעט. "אנחנו מקשיבים ומנסים לחפש כל פתרון כדי להקל על העסק וגם על הלקוח הפרטי", אומרת טלי קמינר. "במקרים קיצוניים, שאנחנו לא מוצאים שום פתרון, אנחנו מעבירים לטיפול משפטי".

הטיפול המשפטי הזה יכול לכלול במקרי קיצון הגבלות וחסימות בבנק, עיקולים, החרמה של רישיון נהיגה או צו עיכוב יציאה מהארץ, הוצאה לפועל ושורה של פעולות ואמצעים שנועדו להפעיל לחץ כדי שהלווה יחזיר את הכסף. ואז, תתפלאו אולי לשמוע, יש גם אזרחים שעושים לבנק תספורת.

בלית ברירה - פונים לשוק האפור

"יש לא מעט מקרים של מחיקות חוב, מחיקות על ריביות וויתורים על חלקים מהקרן גם ללווים פרטיים", אומר שחף מזין, מומחה למימון במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. "זה לא תהליך נעים לאף אחד. כדי להיות במצב כזה שבנק יוותר לך על כסף, אתה צריך באמת לשכנע את הבנק שאין לך מאיפה לשלם".

לתהליכים שעוברים הבנקים יש תופעת לוואי מסוכנת. הרי אותם אנשים שלא קיבלו הלוואה עדיין צריכים ברובם את הכסף. בלית ברירה חלקם מוצאים את דרכם לשוק האפור והשחור. בני הזוג ארגמן העדיפו לוותר על הלוואה, אבל הלכו לבדוק בחברת הלוואות פרטית - האם שם יקבלו עשרת אלפים שקלים ולא פחות חשוב, כמה זה יעלה להם?

"לעשרת אלפים שקלים יש מסלולים של פריסה", מסביר אדם שהגיע לביתם של בני הזוג. "מתחילים משלושה חודשים עד עשרה חודשים. ככל שאת פורסת יותר זה עולה לך יותר. בגדול זה 10% לחודש, פר חודש. אם לקחת עשרת אלפים לשלושה חודשים, את מחזירה 13 אלף". את ההלוואה הזו, היו אלה דווקא בני הזוג ארגמן שסירבו לקבל.

מחר (ב') תשודר במהדורה המרכזית הכתבה השנייה בסדרת הכתבות המיוחדת "זהירות הלוואה" - השוק האפור