הדיון בבג"ץ על ייצוא הגז הופסק ויתחדש בשבוע הבא

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג היו אמורים לדון בעתירות המבקשות להעביר את ההחלטה על ייצוא הגז לחקיקה בכנסת ואת פסילת החלטת הממשלה בעניין. גרוניס ביקש הרכב שופטים מורחב, נציג המדינה סירב ובית המשפט הודיע על הפסקת הדיון ודחייתו ליום שני

גורל הגז יוכרע. מאגר הקידוח תמר (אלבטרוס)

אחרי חודשים ארוכים של מאבק ציבורי והחלטת ממשלה מעוררת מחלוקת, התכנס הבוקר (ה') בג"ץ להכרעה בעתירות המבקשות את העברת ההכרעה בנושא ייצוא הגז לכנסת, ופסילת החלטת הממשלה בדבר קביעת מכסת ייצוא הגז.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

העתירות אמורות היו לידון בפני נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, והשופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג. בתחילת הדיון הנשיא גרוניס הציע לערוך את הדיון בעתירה בהרכב שופטים מורחב, "לאור חשיבות הנושא".

נציג המדינה סירב להצעה ובית המשפט הודיע על הפסקת הדיון לצורך התייעצות. לאחר מכן, הודיע בית המשפט כי הדיון הסתיים ויתחדש שוב ביום שני, לאחר קבלת תשובה בכתב מהמדינה להצעת השופטים לתת צו על תנאי ולהרחיב את הרכב השופטים הדן בעתירה.

יחימוביץ': "בג"ץ הכיר בחשיבותו העליונה של הנושא"

בתגובה לדחיית ההכרעה אמרה יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ', שהייתה בין העותרים, כי דבריו של גרוניס הם רבי חשיבות ואף דרמטיים. "בג"ץ הכיר בחשיבותו העליונה של הנושא, הודיע כי הוא מרחיב את ההרכב הדן בסוגיה ובעצם הודיע כי הוא פועל כאילו הוצא כבר צו על תנאי על אופן קבלתה של החלטת הממשלה".

יחימוביץ' מתחה ביקורת על ראש הממשלה ועל שר האוצר בנושא: "חבל שנתניהו ולפיד לא הבינו בעצמם את המובן מאליו - שמדובר בהחלטה גורלית לעתידה של מדינת ישראל - אשר אינה יכולה להתקבל בחופזה ובחדרים סגורים, אלא בהליך יסודי ושקוף ותוך שיתוף הציבור".

יו"ר ועדת הכלכלה לנתניהו: "הגש הצעת חוק בהקדם"

ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, הגיב אף הוא להחלטת בג"צ וקרא לרה"מ נתניהו לוותר על דיונים ארוגים בבג"צ ולאמץ מתווה שבמסגרתו תוגש הצעת חוק מהירה שתסדיר את נושא ייצוא הגז: "הקביעה של נשיא בין המשפט העליון כי יש להרחיב את הרכב השופטים בעתירת יצוא הגז, מביעה תמיכה בעמדתנו לפיה מדובר בסוגיה כבדת משקל שיש לקיים בה דיון ציבורי פתוח ושקוף".

לדבריו, רוב חברי ועדת הכלכלה התחייבו בחתימתם לקיים דיון בוועדת הכלכלה אודות ייצוא הגז בלוח הזמנים הקצר ביותר האפשרי. "במקום לקיים כעת דיונים ארוכים בבג"ץ בשאלת סמכות הממשלה לקבל את ההחלטה בנושא היצוא, אני קורא לראש הממשלה נתניהו להגיש בהקדם את הצעת חוק ולהביאה לדיון בוועדת הכלכלה", סיכם ברוורמן.

בעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת קיימא, יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' וחברי הכנסת רובי ריבלין, משה גפני ואבישי ברוורמן, ביקשו העותרים למחות על החלטת הממשלה לייצא 40% מעתודות הגז של ישראל ולשמור בידי המדינה 60% בלבד מהגז הטבעי.

"קופת המדינה תתמלא". נתניהו ולפיד (רויטרס)

"הממשלה התחמקה מדיון ציבורי"

"הממשלה החליטה החלטה ענפית-משקית, בעלת השלכות כלכליות-חברתיות רחבות, בין-דוריות חסרות תקדים שאין בסמכותה לקבל ללא הליך חקיקה סדור בכנסת ישראל", נמסר מהמטה לשמירה על הגז הישראלי. במידה ויורה בג"ץ על העברת ההכרעה לחקיקה בכנסת, התחייבו מראש רוב מבין חברי ועדת הכלכלה ובראשם יו"ר הוועדה לקיים הליך חקיקה מזורז בתוך מספר חודשים בנושא.

בסוגיית ייצוא הגז, המכריעה גורל משאבים לאומיים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים ותשפיע על הכלכלה הישראלית עשורים רבים קדימה, התקיים מאבק ציבורי רחב היקף במשך למעלה משנה, אשר כלל אלפי מפגינים ועשרות ארגונים, אישי ציבור וחברי כנסת.

"ממשלת ישראל לקחה לעצמה דרור לקבל החלטה בעלת חשיבות כלכלית אדירה והיסטורית לעתיד המדינה, תוך התעלמות מהחובה לעגנה בהליך חקיקה מוסדר וראוי. הממשלה, בלחצם של בעלי ההון, בחרה בדרך זאת על מנת להתחמק מאותו דיון ציבורי. בג"ץ יתבקש לבחון האם ראוי שהחלטת ענק כזו, בהיקף של 3 תקציבי מדינה, תאושר ללא מעורבות הכנסת וללא הדיון הציבורי הנוקב הנגזר מהליך החקיקה", מחתה יעל כהן פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה - וממובילות המאבק בייצוא הגז.

במוקד ההכרעה המשפטית תעמוד השאלה האם נטלה הממשלה סמכות לקבל הכרעה בנושא ללא הסמכה מפורשת וברורה בחוק והאם ההכרעה בנושא ייצוא הגז, נושא רחב היקף ורב ממדים, אפשרית ללא הליך חקיקתי סדור תוך הסתמכות על סעיף 33 לחוק הנפט.

"עיכוב בפיתוח מאגרי הגז יפגע ביכולת השימוש בו"

בתגובה לעתירה טוענת המדינה כי העברת ההחלטה בנושא ייצוא הגז לכנסת ולחקיקה, תעכב משמעותית את הייצוא - מה שעלול לפגוע בעצמאות האנרגטית של המדינה. "פיתוח מאגרי גז טבעי לוקח מספר שנים ועל כן כל דחייה בפיתוחם של מאגרי גז טבעי נוספים תפגע ביכולת להגדיל את היקף השימוש בגז הטבעי - זאת על חשבון השימוש בדלקים יקרים יותר ומזהמים יותר", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ.

ביוני האחרון החליטה הממשלה על ייצוא 40% מעתודות הגז הטבעי של ישראל. רה"מ נתניהו בירך אז על ההחלטה: "זה יום חשוב, מדינת ישראל קיבלה מתנה מהטבע, כמויות גדולות של גז. אחרי סדרת ישיבות ארוכות, החלטנו יחד להגדיל משמעותית את כמות הגז שתשמש את ישראל. זה יספיק לצרכים שלנו לפחות ל-25 שנה. אנחנו רוצים לייצא גז ולמלא את קופת המדינה במיליארדי שקלים".

השר לפיד ציין אז: "לממשלה הזאת יש מזל. הגז הוא נס שקרה למדינת ישראל אבל אנחנו צריכים לדאוג שהגז לא ישתלט עלינו. התבססנו על דוח ועדת צמח ועשינו שינויים. צריך להבין שההחלטה לייצא גז היא החלטה נכונה, וזה יכניס עשרות מיליארדי דולרים למשק הישראלי ב-20 השנים הבאות".