"ממשלת אתיופיה מפלה בינינו"

עשרות יבואנים בני העדה האתיופית טוענים: הסכם סחר חדש בין משרד החקלאות הישראלי ובין ממשלת אתיופיה גרר פגיעה קשה בפרנסתם. הסיבה: הסדרת ייבוא האינג'ירה, הלחם המסורתי שמהווה מצרך יסוד אצל יוצאי אתיופיה. הרשויות יצרו רשימת יבואנים מורשים סגורה, והאחרים נשארו בחוץ

סביר להניח שגם אם נולדתם מחוץ לאתיופיה שמעתם גם אתם על האינג'ירה - הלחם האתיופי המיוצר מדגן הטף. לפני שנה התגאו במשרד החקלאות בהסדרת ייבוא הדגן הזה לישראל מאתיופיה, לאחר שנרשמו כמה משברים כשהייצוא מהמדינה האפריקנית נקטע ויצר מחסור כאן בארץ וזינוק במחירים. הפיתרון שנקבע גורם ליבואנים בני העדה לטעון: אנחנו מאבדים את הפרנסה שלנו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אברהם חזקיאס שייבא דגן טף קרוב ל-20 שנה אומר "לשמחתנו הממשלה נכנסה לעניין, עשו הסכם עם ממשלת אתיופיה אבל אחרי ששמחנו הם עשו סלקציה ולקחו קבוצה מסוימת. היו לי פועלים, פיטרתי אותם, כיום אני בקושי מתפרנס".

הרשויות האתיופיות יצרה רשימה סגורה של 30 יבואנים מורשים, ועשרות יבואנים ותיקים נותרו בחוץ וטוענים שמקור פרנסתם נפגע אנושות. עמרם אהרון מספר שמזה שנה וחצי הוא אינו מורשה לייבא את הטף. "ההפסד הכספי שלי הוא בסביבות 100 - 150 אלף שקל. למה דווקא הם קיבלו אישור ואנחנו לא? לא קיבלנו הסבר מהשגריר האתיופי".

כשהיבוא חופשי - המחיר נמוך יותר

צמצום מספרם של היבואנים השפיע לרעה גם על מחיר מוצר היסוד: אם בזמן שיא המשבר והמחסור בטף מחירו של שק 25 ק"ג עמד על 450 שקל, מאז חידוש היבוא המחירים אומנם ירדו לרמת 320 - 350 שקלים לשק, אך המחיר הזה כפול ויותר מהמחיר לפני פחות מעשור, כשהייבוא היה חופשי.

במכתב ששלח אתמול מנכ"ל משרד החקלאות ליבואנים המאוגדים בעמותת גשר של איגוד לשכות המסחר נאמר כי "משרד החקלאות אינו מעורב בשום דרך בקביעת רשימת היבואנים, אשר נקבעה על ידי הרשויות באתיופיה. אנו מודעים למצוקת הסוחרים ולעובדה שצמצום מספרם פגע בסוחרים ותיקים רבים. לצערנו, הרשויות באתיופיה נחושות שלא לשנות את הקריטריונים או הרשימה שנקבעו על ידם".

תגובת שגרירות אתיופיה טרם הגיעה למערכת חדשות 2.