הכירו: האפליקציה שתפענח לנו את תקציב המדינה

חבורה של הייטקיסטים צעירים, אנשים שמרוויחים בחודש יותר ממה שחלק מאיתנו מרוויחים בשנה, התקבצו יחדיו, ובהתנדבות החליטו שהם יסרקו את התקציב בשביל כולנו, סעיף, סעיף. הם נפגשים אחרי שעות העבודה, על בירות ופיצות במשרדים של גוגל ומחפשים לאן נעלם הכסף של כולנו

צפו בכתבה המלאה (חדשות 2)

הרעיון ניצת לפני שנתיים וחצי. הכרמל בער בלהבות-ענק במשך ארבעה ימים. כבר בערב הראשון התברר ששירותי הכבאות לא הכינו מספיק חומרי כיבוי. אדם קריב, איש סטארט-אפ, החליט לפזר את מסך העשן. "ניסינו להבין איפה הכסף של שירותי הכבאות", סיפר קריב, מפתח פרויקט התקציב. "אמרנו, בטח יהיה קל לגלות את זה כי זה הכל נמצא בתקציב המדינה. וכשנכנסנו לאתר משרד האוצר ראינו שהכל בלגאן. לקחנו את כל הנתונים, ממש חפרנו אותם, הכנסנו לתוך בסיס נתונים ויצרנו אתר".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במקום אחר, קצת קודם, גם בני דאון הבין שחייבים לעשות סדר. היה לו חבר שהתלבט בעד מי להצביע בבחירות, ולא מצא נתונים אמיתיים, רק יחסי ציבור. והוא החליט לעשות מעשה. "הוא כתב איזושהי תוכנה קטנה, שנקראה אצלנו סקריפט, שבעצם רצה וקוצרת את הנתונים מאתר הכנסת", סיפר דאון, ממייסדי הסדנה לידע ציבורי. "הסקריפט הריץ כל מיני סטטיסטיקות בשביל לדעת מה חברי הכנסת באמת עשו. אני פגשתי אותו אחרי הבחירות ואמרתי לו יאללה, בוא ניקח את הנתונים, נשים אותם באיזשהו מסד נתונים ונעשה ממשק שגם האזרחים האחרים יוכלו לדעת מה בעצם קורה בכנסת".

הם לקחו קוד פתוח שכבר נמצא באינטרנט, שבמקור נכתב כדי לחקור את הקשרים בין הדמויות במחזה "עלובי החיים", והריצו אותו על 4,000 הצעות חוק, כדי לקבל את מפת הקשרים ושיתופי הפעולה בין חברי הכנסת מגישי ההצעות. עכשיו הם הבינו שיש להם בידיים משהו שיכול להיות גדול בהרבה.

פרויקט התקציב הפתוח יצא לדרך בשנת 2011. בקומה ה-26 של מגדל אלקטרה, בקמפוס גוגל שהועמד לרשותם בחינם פעם בשבוע, יושבים מאה וחמישים מתכנתים, אנשי סטארט-אפים טכנולוגיים, מעצבים, כלכלנים, שנאספו כולם בהתנדבות כדי לשבור את החומות: את המכשול הבלתי-עביר של אינסוף טבלאות אקסל, שחלקן אפילו לא איפשרו חיפוש בסיסי, שאין אדם אחד שמכיר את כולן. חומת מספרים שמאחוריהם יכלו פוליטיקאים ופקידי ממשלה לעשות כל מיני דברים כמעט באין מפריע. וזה לא במקרה. "התפיסה השלטת, לפחות כשהתחלנו את התהליך, זה שהציבור לא מסוגל להבין את ספר התקציב, הוא יכול לפרש אותו לרעה, ולכן לא כדאי לשחרר לו את זה בצורה נוחה", טען אדם קריב. "ואם חייבים לשחרר לו את זה, אז בואו נעשה את המקסימום כדי שיהיה לו קשה להתעסק עם זה. זאת הסיבה שאת חוק הסדרים הם משחררים בקבצי פי-די-אף סרוק שאי אפשר לחפש עליהם. ואת התקציב שיחררו בפורמט של מדפסת סיכות. היו מקשים את החיים".

"אנחנו מנסים לשאול שאלות יותר חכמות"

אין ארגון שאוהב כשהציבור מחטט במה שהוא עושה. למרבה צערם, כאן מדובר בארגון שממומן בכספי המיסים שלנו, אז הוא חייב לתת לנו לגעת בסחורה. המשימה שלקחו על עצמם אנשי פרויקט התקציב הפתוח במסגרת "הסדנה לידע ציבורי", היא לפרק את החומה ולספר לנו באופן בהיר, תמציתי וחף מכל חארטה מה הולך שם בחוק התקציב. לכוון אותנו מיד אל המקומות הבעייתיים, להראות מתחת לאיזה בלטה הטמינו כמה מיליונים ותחת אילו שמות יצירתיים - ויש שם 15 אלף בלטות כאלה, כמספר סעיפי התקציב. "מה שנקרא 'רזרבה סמויה'", כינה זאת קריב. "זה כל מיני סעיפים שיודעים מראש שלא הולכים להשתמש בהם, אז נותנים להם שמות יפים, כמו למשל, 'שבילי אופניים'. שמו שם משהו כמו... שלושה מיליון שקלים בדבר הזה. במהלך השנה תיקנו את זה למשהו כמו 300 אלף שקל, ובסוף השתמשו ב-40 אלף שקל מתוך הדבר הזה. עכשיו, אתה אומר, לא... - מה קרה לעוד כמעט שלושה מיליון שקל? - זה עבר, עבר לדברים אחרים. יש לך הסכמים קואליציוניים, יש לך עניינים".

מושון זר-אביב, מעצב האפליקציה שבלב הפרויקט, עובד לפרנסתו כמעצב המפות של ווייז: הוא זה שמראה לנו את הדרך. "דרך הפרויקט הזה אנחנו מנסים לשאול שאלות יותר חכמות, במקום לקבל תשובות חד-משמעיות מהנתונים המאוד מבולגנים שמגיעים לידינו", אמר זר-אביב. ובנינו כלי שיעזור לאזרחים לשאול שאלות יותר חכמות לגבי התקציב של 2013-2014".

את הרעיון הבסיסי הם הביאו מהאתר של הניו יורק טיימס, שפילח בחוכמה את התקציב של אובאמה באמצעות תרשים גאוני למדי של עיגולים. אנשי הסדנא לקחו את התרשים החד-ממדי ההוא, ושיכללו אותו לאפליקציה נושמת ופועמת, שאפשר לצלול לתוכה ולגלות עוד ועוד עשרות ומאות מיליונים. זה באבלס לבעלי מודעות חברתית. והנה כל מה שצריך לדעת ב-16 שניות: בועה גדולה זה תקציב גדול, ולהיפך, והצבע מספר מה קרה: כחול זה גדל, צהוב זה קוצץ, צהוב חרדלי זה או-מיי-גוד שלא-תדעו-מצרות. נגיעה בכל בועה פותחת את תתי-הסעיפים שהוסתרו בה, וגם שם מספיק מבט אחד חטוף כדי להבין על מי נשפכו ברזי הכסף, ומי יגלה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליו. ואם זה לא היה הכסף שלנו, זה גם יכול להיות כיף לא קטן. "תשומת לב זה המשאב הכי נדיר באינטרנט", תיאר מושון זר-אביב, מעצב האפליקציה, "אז אנחנו משתמשים בו באיזושהי דרך שאנחנו יכולים. עכשיו, אחרי שהם כבר נהנו, אחרי שהם הבינו את המשחק, הם מתחילים להגיד, אוקיי, יש פה תוכן. זה עובר לזה, מה קרה לזה, רגע, זה לא מה שחשבתי שזה יהיה".

גם הח"כים הציצו באפליקציה. ח"כ סתיו שפיר (חדשות 2)

"גוף של אקטיביסטים טכנולוגיים"

כולם עובדים בהתנדבות. אנשים ששעת עבודה שלהם מתומחרת כמו משכורת חודשית של ריקי כהן, משקיעים פה ימים, עבודה שבמצטבר שווה מיליונים רבים. הם הרובין-הוד של המידע. מידע הוא כוח, והם מוציאים אותו מידיה הקפוצות של אליטת המידע, ומחלקים אותו בחינם להמונים. "אנחנו גוף של אקטיביסטים טכנולוגיים, אולי אפשר לקרוא לזה, שמנסים בעזרת הטכנולוגיה לשנות את הפוליטיקה הישראלית", אמר יובל אדמון, מנכ"ל הסדנא לידע ציבורי.

ביום שלישי בערב הם קיבלו לידיהם את חוק התקציב, והתיישבו מיד לחפור בו. התיישבו בפאב, כי אספקה בלתי פוסקת של בירות קרות, בטח שמתם לב כבר, היא הדלק של אנשי תוכנה. ככה כיף יותר לחפש מחט בערימה של שחת, ולפעמים למצוא שם את בת האיכר. "אם מסתכלים ככה בגדול אחורה רואים איך הטכנולוגיה השפיעה לפני 500 שנה עם המהפכה של הדפוס, איך זה הוציא מהכנסייה את הכוח אל ההמונים, אז עכשיו יש את האינטרנט, וזה כאילו הדפוס החדש, שבעזרתו, בעזרת המידע שזורם באינטרנט, שכיום כל אחד יש לו סמארטפון, ההמונים יכולים להיות חלק ממה שקורה בפוליטיקה, יכולים להיות מעורבים, יכולים להיות עם הרבה יותר עוצמה", טען אדמון.

הנה כמה דוגמאות מהירות לדברים שמתבררים משיטוט באפליקציה. מה דעתכם למשל על אבסורד המיסוי הבא: "ההכנסות של המדינה ממיסים על טבק וסיגריות גבוהות משמעותית מכל ההכנסות על אוצרות הטבע שיש למדינה", סיפר האנליסט דן דרך, המתנדב בפרויקט. "מדובר על הכנסות שבאזור מיליארד ומאה מיליון שקל מסיגריות, בזמן שהמדינה מכניסה ממפעלי ים המלח ומהגז שכבר התחיל לזרום בשנתיים האחרונות ומעוד קטנות אחרות בסך הכל פחות מ-900 מיליון".

לביטוח הלאומי, מתברר, יש רזרבה של 16 מיליארד שקל, ובה הוא קונה אגרות חוב מהממשלה. רזרבה זה טוב ורצוי, אבל 16 מיליארד שקל?! ודוגמה אחרונה, מתחום הנדל"ן: למה מחירי הדירות ממשיכים לעלות? "אתה מסתכל על האפליקציה, אתה רואה את מס הרכישה, אתה רואה בעצם את כל הסיפור של בועת הנדל"ן שיש. ואת האינטרס של המדינה לשמור עליה. זינוק של 75% בהכנסות ממיסי רכישה בעצם על נדל"ן", אמר דרך והוסיף: "וזאת רק ביחס לשנה שעברה, שאז כבר רמות המיסוי היו גבוהות".

בקיצור, אולי המחירים לא יורדים כי יש מי שנהנה מזה ולא בוער לו לשנות. למחרת עולים יובל ומור, רכזת המתנדבים של הסדנא, לירושלים כדי להופיע בהשקת השדולה למען מימשל פתוח ושקיפות ציבורית, וגם בשביל להציג את הפרויקט שלהם לקליינטורה הנבחרת, חברי הכנסת, שקיבלו ערב קודם לכן את מארז ספרי התקציב.

קיץ המחאה החברתית של 2011 היה נקודת התפנית. מאות אלפים יצאו לרחובות ודור שלם אמר בקול ברור, העם דורש לראות פירוט חשבון. אנחנו כן רוצים לדעת בדיוק מה אתם עושים עם הכסף שלנו, יש לנו דעה על סדר העדיפויות העקום, ולא תפחידו אותנו יותר בטבלאות. קיץ המחאה החברתית הפך את ספר התקציב לסחורה חמה. כן, הנה הבעיה. חוק ההסדרים לוקח את התקציב, דורס אותו והופך אותו מכוונות טובות - לפוליטיקה ישנה. הוא בנוי ככה שחברי הכנסת והאזרחים לא יקבלו את התמונה המלאה מתוך אינסוף הסעיפים שרק רואי חשבון על קוקאין מסוגלים שלא להירדם מולם. חוק ההסדרים הוא הפיפי מהמקפצה. אבל חכו, הם מבטיחים, גם אליו הם יגיעו, חמושים בשילוב המחץ של חזון אוטופי, טכנולוגיה חמה ובירות קרות.