תוכנית האוצר: קיצוץ בתקציב הביטחון, בקצבאות ובשכר במגזר הציבורי

כדי לנסות לטפל בגירעון התופח, גיבשו באוצר תכנית במסגרתה יקוצצו 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, 4 מיליארד מקצבאות הילדים ועד 14 מיליארד מתוספות השכר במגזר הציבורי. בנוסף: מתוכננים ביטול מע"מ על הירקות ומס על קרנות השתלמות

קיצוץ של 21 מיליארד ש"ח (חדשות 2)

זהותו של שר האוצר הבא טרם ידועה, אבל תוכנית הקיצוצים של המשרד ככל הנראה כבר ברורה: הקיצוצים בתקציב המדינה הקרוב יגיעו לכ-21 מיליארד שקלים ויתמקדו בתקציב הביטחון בקצבאות הילדים ובתוספות השכר במגזר הציבורי - כך עולה מטיוטה ראשונית של התוכנית הכלכלית, שגיבש אגף התקציבים ושתוגש בתוך שבוע למשרד ראש הממשלה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המטרה הראשונית והמיידית של התוכנית היא שמירה על המסגרות הפיסקאליות, לרבות על תקרת ההוצאה. מפני שהתקציב יאושר באמצע שנת 2013 לכל המוקדם, ההחלטה האסטרטגית של הממונה על התקציבים, גל הרשקוביץ, היא כי התקציבים של 2013 ו-2014 יאוחדו, הקיצוצים יתוכננו לגבי 2014 ומשם יגזרו הקיצוצים הנדרשים ב-2013.

בתקציב 2013 הגידול המותר עומד על 12 מיליארד שקלים ובשנת 2014 הגידול המותר עומד על 9 מיליארד שקלים, כך שבסך הכול מדובר על תוספת מותרת של כ-21 מיליארד שקלים. אלא שלפי חישוב האוצר, ההתחייבויות שנלקחו נאמדות בכ-40 מיליארד שקלים. לפיכך, בשנים 2013-2014 יש צורך בקיצוץ של כ-20 מיליארד שקלים בבסיס התקציב.

קיצוצים בתקציב הביטחון, קצבאות הילדים והשכר במגזר הציבורי

לפי התוכנית, מחצית מהקיצוץ המתוכנן "מסומן" ומוגדר לפי קטגוריות, ועוד כמחצית ממנו יוגש אחרי בדיקה קפדנית של תקציב המדינה. שלושת העוגנים של הקיצוץ הם תקציב הביטחון, קצבאות הילדים ותוספות השכר שהובטחו לוועדים ולהסתדרות. גם הפעם ינסה האוצר ליישם את דוח טרכטנברג, ולהחזיר את תקציב הביטחון לרמות שהיו מקובלות ב-2011.

תקציב הביטחון המקורי ב-2012 עמד על 50.5 מיליארד שקלים (תקציב נטו אחרי הסיוע עמד על 56 מיליארד, לא כולל תוספות שקיבל המשרד במהלך שנת הכספים). האוצר ינסה להביא את תקציב הביטחון לרמה של 48.5 מיליארד, תוך קיצוץ זעיר בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, שצפוי להניב חיסכון של כ-4-3 מיליארד שקלים. באוצר מבינים כי כל סכום ייראה כהישג, וההחלטה היא של הממשלה בהתאם לסדרי עדיפויות. סיכויו של קיצוץ זה נמוך במיוחד לנוכח האתגרים הביטחוניים, ומאוד תלוי בזהות שר הביטחון הבא.

המקור השני לחיסכון יהיה קיצוץ בקצבאות הילדים בהיקף של 4-3 מיליארד שקלים. הקיצוץ יבוצע בשתי דרכים: ביטול הדיפרנציאליות בין הילדים לפי עקרון "קצבה שווה לכל ילד", וקיצוץ של ממש בקצבה האחידה של כל הילדים. סיכויו של המהלך גדולים רק אם הממשלה שתקום תהיה ללא נציגים חרדיים.

המקור השלישי הוא תוספות השכר שניתנו לעובדי המגזר הציבורי, המהוות חלק ניכר מהתחייבויות שניתנו - כ-14 מיליארד שקלים לפי חישוב האוצר. לפי התוכנית, התוספות שניתנו יצומצמו ל-10 מיליארד שקלים, קרי, קיצוץ של 4 מיליארד. כמו כן, האוצר ידרוש הקפאת שכר לשנתיים הבאות, שם סבורים כי המגזר הציבורי נהנה מתוספות נאות לעומת המגזר הפרטי ששכרו נשחק.

לא יהיו קיצוצים רוחביים

בד בבד ל"קיצוצים המוגדרים", יהיו קיצוצים מזן אחר. ראשית, הוחלט כהחלטה אסטרטגית שלא יהיו קיצוצים רוחביים. "התקציב הקשה מהווה הזדמנות עבורנו לבחון את כל התקציב ואת בורות השומן" מסר בכיר במשרד. לכן, כ-10 מיליארד שקלים יגיעו מ"התייעלות", דחייה ועצירה של יוזמות שלא מקדמות את מטרת הצמיחה או צמצום הפערים, הפחתות בסעיפים שגדלו, דחיית פרויקטי תשתיות ותחבורה ציבורית, והעברת פרויקטי תחבורה לשיתוף המגזר הפרטי.

כאמור, היעד השני הוא יעד הגירעון שעומד על 3% ב-2013 ועל ו-2.75% ב-2014. רק אחרי גיבוש סופי של התחזיות, תתברר התמונה המלאה, אך באוצר כבר מודים: יהיה פער בין הגירעון בשנתיים הבאות לבין היעד. חלק מהפער כבר נסגר עם החבילה הפיסקאלית של מחצית 2012. לכן, בפני האוצר עומדות שתי חלופות: העמקת הקיצוץ (טיפול בצד ההוצאה) או הגדלת ההכנסות. אולם, באוצר פוסלים על הסף את האפשרות לקצץ יותר מעבר ל-20 מיליארד שקלים.