מדד השחיתות: ישראל במקום ה-39

מחקר בינלאומי נרחב קובע כי ישראל נמצאת במקום ה-39 מתוך 178 ברמת השחיתות של המגזר הציבורי. המחקר נעשה באמצעות סקר של אנשי עסקים ומומחים במדינות השונות, שנשאלים על רמת השחיתות של המגזר הציבורי של מדינותיהם. בראש הרשימה – דנמרק וניו זילנד. בתחתית: אפגניסטן

הדרדרות במדד השחיתות, אילוסטרציה (חדשות 2)

מדד תפישת השחיתות העולמי של ארגון השקיפות הבינלאומי מראה כי לא חל שינוי משמעותי במעמדה של ישראל בהשוואה לשנים קודמות, והיא ממוקמת במקום ה-39 מתוך 178 מדינות שנבדקו. מדובר בירידה של שלושה מקומות בהשוואה לשנה שעברה, אז ישראל מוקמה במקום ה-36. את הרשימה מובילות דנמרק, פינלנד וניו-זילנד, וסוגרות אותה - סומליה, קוריאה הצפונית ואפגניסטן.

המדד נבנה באמצעות סקר של אנשי עסקים ומומחים במדינה הנבדקת והוא מתבצע על ידי מכוני מחקר ואוניברסיטאות, כשהסקירה כוללת את המגזר הציבורי בלבד ולא את המגזר הפרטי בכל מדינה. המדד נקבע על סולם שבין 0 למדינה שנתפסת כמושחתת ביותר עד 100 למדינה שנתפסת כנקייה ביותר משחיתות. ישראל קיבלה במחקר את הציון 60, לעומת 90 לשלוש המדינות המובילות וציון של 8 (מתוך מאה) לשלוש המדינות האחרונות. 75% מכלל המדינות במדד קיבלו ציון נמוך מ-50, משמע שלפי דעת הנסקרים יש בהן שחיתות ברמה גבוהה.

בהשוואה למדינות ה-OECD - 37 המדינות המפותחות בעולם - ישראל נמצאת במקום ה-24, אחרי מדינות בהן שורר משבר כלכלי קשה כמו אירלנד (15), ספרד (16) ופורטוגל (18), אך היא מקדימה בין השאר את איטליה (33), צ'כיה (28) והונגריה (27). ישראל ממוקמת גבוה יותר מכל שכנותיה, במקום הגבוה ביותר נמצאת ירדן במקום ה-58, וסוריה במקום הנמוך ביותר מבין המדינות השכנות, במקום ה-144.

ארה"ב במקום ה-19, אירן במקום ה-133

מבט על המדד מגלה כמה ממצאים מעניינים. המדינה הלא-אירופית הראשונה במדד היא סינגפור שנמצאת במקום החמישי, והמדינה הראשונה באמריקה היא קנדה, במקום התשיעי. בריטניה נמצאת במקום ה-17, ארצות הברית במקום ה-19 וצרפת במקום ה-22. המדינה הערבית הראשונה ברשימה היא קטאר, במקום ה-27 והמדינה האפריקנית הראשונה היא בוצואנה, במקום ה-30.

טורקיה נמצאת במקום ה-54, ושתי המדינות הגדולות בעולם, סין העממית והודו - נמצאות במקום ה-80 וה-94, בהתאמה. את המקום ה-94 חולקת הודו עם יוון, מצרים נמצאת במקום ה-118. אירן ורוסיה ממוקמות שתיהן במקום ה-133.

מבצעת המחקר היא עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל, שלוחה ישראלית של הארגון הבינלאומי IT, או בשמו המלא (Transparency International), הקואליציה העולמית למאבק בשחיתות. מדד תפיסת השחיתות העולמי של שקיפות בינלאומית מדרג מדינות לפי מידת השחיתות הנתפסת במגזר הציבורי שלהן, כאשר שחיתות מוגדרת כ"ניצול לרעה של כוח למטרת רווח אישי".

על פי העמותה, קביעת רמת השחיתות במדינה מסוימת היא מאוד בעייתית, ולכן המדד נאלץ להתבסס על סקר שהוא באופן טבעי לא מדויק. קשה לקבוע רמה של שחיתות במדינה מפני שזו מורכבת לרוב מפעילויות בלתי חוקיות המתבצעות בסתר ונחשפות רק דרך התקשורת, חקירות או העמדות לדין. לכן, קשה להעריך את הרמה הכללית של שחיתות ללא ביצוע סקר. השוואת דיווחים על שוחד, מספר העמדות לדין או בחינת משפטים הקשורים באופן ישיר לשחיתות, לא יכולים להיחשב כמתארים רמה מדויקת של שחיתות במגזר הציבורי.

אין מידע על כל מדינות העולם

מכאן, מחברי המחקר מאמינים כי סקירה של האוכלוסייה המקומית, במיוחד אנשי עסקים וגורמי מפתח במדינה שנמצאים במגע צמוד עם המגזר הציבורי היא הצורה האמינה ביותר להשוות רמות שחיתות יחסיות בין מדינות.

יותר מכך, המחברים מאמינים כי הסקר מסמל כמה אפקטיביים הם התביעה, בתי המשפט או התקשורת בחקירת וחשיפת שחיתות. לכידת תפישות השחיתות של אלו בעמדה להעריך את השחיתות בסקטור הציבורי היא המתודולוגיה המהימנה ביותר להשוות רמות שחיתות יחסיות בין מדינות, בעיני החוקרים.

מחברי המחקר טוענים כי לא כל המדינות בעולם נסקרו לא מכוון שאין בהם שחיתות, אלא כי אין מידע מספק על המדינות החסרות - במחקר נסקרות 178 מתוך כמעט 200 מדינות ריבוניות בעולם. בנוסף, המחברים מציינים כי המדד מוגבל בהיקפו, והוא מציג את תפישת השחיתות במגזר הציבורי, מנקודת המבט של אנשי עסקים ומומחים ברמת המדינה בלבד.