כך המדינה מפסידה 27 מיליארד שקלים

מבקר המדינה מצא ליקויים רבים בהליכי גביית חובות הארנונה, שלדבריו תורמים לגירעון העצום של הרשויות המקומיות. "המצב שבו הרשויות המקומיות מגדילות את הנטל על הציבור במקום לרכז מאמצים ולגבות מהגורמים החייבים להן הוא מצב לא תקין"

הארנונה לאזרחים עולה - והחובות נמחקים (פלאש 90, משה שי)

"אילו הרשויות המקומיות היו גובות את הארנונה ביעילות, חובן היה פוחת": משרד מבקר המדינה פרסם היום (שני) דוח הנוגע לשלטון המקומי, ובראשו התייחסות לסוגיית הארנונה, שאותה הגדיר המבקר "נטל של ממש על בעלי הנכסים". על פי הדוח, הרשויות אינן גובות את הארנונה בצורה יעילה ומעניקות פטורים רבים לבעלי עסקים בנימוקים לא ברורים, במקביל להעלאת הארנונה עבור האזרח מן השורה. לדברי המבקר השופט (בדימוס) יוסף שפירא החוב הכולל של אזרחים ועסקים לרשויות המקומיות עומד על 27 מיליארד שקלים - שהרשויות מוותרות במקרים רבים על גבייתם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

למרות שהרשויות מטילות ארנונה בסך של כ-26 מיליארדי שקלים (נכון ל-2012), המבקר מצא ליקויים בהליך הגבייה והעקנת הפטור. עיקר הביקורת של המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, מתמקדת בנהלים השונים בכל רשות: למרות שהחוק קובע 12 סיווגים ראשיים לכל נכס (למשל מלון, מסעדה או בניין מגורים), רשויות רבות הוסיפו עשרות ואף מאות תתי-סיווגים, שאפשרו להם לגבות סכומים שונים  - עבור נכסים שנעשה בהם שימוש זהה: בחבל אילות, למשל, נמצאו 1,116 תתי-סיווגים. "מצב זה גרם לחוסר אחידות בין הרשויות המקומיות בהטלת הארנונה ולהיעדר שוויון בין חייבי הארנונה בגין נכסים דומים", טען שפירא.

הבדיקה העלתה תמונה עגומה ומדאיגה בכל הנוגע לטיפול הרשויות המקומיות בהיקף העצום של חובות הארנונה שאינם משולמים להן: בסוף 2012 הסתכמו החובות בכ-27.5 מיליארד שקלים, והשיעור המשוקלל של גביית הארנונה ברשויות המקומיות עמד באותה שנה על כ-42%, וב-20 מהן היה נמוך אף מ-10%. רק בשמונה מבין 252 רשויות מקומיות שיעור הגבייה המשוקלל היה גבוה מ-90% וב-129 רשויות מקומיות הוא לא עלה על 50%. 

ליקויים בהליכי הגבייה (חדשות 2)

"משרד הפנים מייפה את הנתונים"

כיצד מפסידות הרשויות - הנמצאות בגירעון כבד - כסף מהליכי גביית הארנונה? לדברי המבקר, רשויות מקומיות רבות מחקו חובות שלא בהתאם לחוק ולנוהל מחיקת חובות ולמעשה ויתרו על גבייתם. "בהיעדר אמות מידה ברורות, אימצו לעצמן הרשויות המקומיות, כל אחת על פי דרכה, כללים שונים להגדרת חובות ארנונה שיש חוסר ודאות לגבי גבייתם כ'חובות מסופקים'. בסוף 2012, 62% מסך חובות הארנונה כלפי הרשויות המקומיות - 17.0 מיליארד שקלים - הוגדרו כמסופקים", נכתב בדוח.

המבקר אף האשים את משרד הפנים ב"ייפוי התמונה האמיתית של היקף החובות ומתן לגיטימציה לרשויות המקומיות להתייחס לחובות המסופקים כאל חובות אבודים שאין כל יכולת לגבותם".

לדברי המבקר, סיבות נוספות להפסדים הם אישורים חריגים שניתנו לבעלי עסקים, שלמעשה "הפכו את החריג לכלל ויצרו חוסר אחידות". 92 בקשות אושרו על ידי משרדי האוצר והפנים ב-2012 ו-62 בקשות ב-2013. גם הטיפול של משרד הפנים והאוצר בפניות ארך זמן רב מדי לדברי המבקר, עד כדי כך שחלק מהרשויות המקומיות לא יכלו לממשו בשנת המס הרלוונטית ובכך נגרמו הפסדים נוספים.

בנוסף, במשך שנים רבות לא ביצעו חלק מהרשויות המקומיות סקר נכסים, ועל כן ייתכן שהם מפסידים הכנסות רבות. כמו כן, הרשויות לא ביטלו הנחות לזכאים שלא הסדירו את יתרת חובם עד לתום שנת המס.

"הרשויות חייבו את הנכסים בתחומן לפי שיטות מדידה שונות, התייחסו באופן שונה להצמדות ולשטחים המשותפים, וחלקן אף חייבו לפי שיטת מדידה השונה מזו שנקבעה בצו הארנונה שלהן", הוסיף שפירא. "מצב זה גורם להבדלים גדולים בשטחים המחויבים בארנונה על ידי רשויות מקומיות שונות, ויוצר אי-שוויון בחלוקת נטל המס בין המחזיקים בנכסים. כל רשות מטילה ארנונה בשיטה התוספתית, מבלי שנבחן סרגל הצרכים הדרוש לה למימון פעילותה". כבר לפני שמונה שנים החליטה הממשלה להקים ועדה ציבורית לרפורמה בארנונה, אך המלצותיה טרם הועברו לשרי הפנים והאוצר למרות הזמן הרב שחלף.

המבקר יוסף שפירא (ליאת מנדל)

המבקר נזף: "הרשויות המקומיות מגדילות את הנטל על הציבור"

כיצד שפירא ממליץ לפתור את הגירעון? "על הרשויות המקומיות לפעול ללא דיחוי להעלאת שיעור הגבייה של חובות הארנונה - אילו הרשויות המקומיות היו גובות את הארנונה ביעילות, מעלות את אחוזי הגבייה ונמנעות מיצירת חובות חדשים בכל שנה, היה החוב המצרפי שלהן פוחת בצורה משמעותית". לדבריו, במצב זה "ייתכן מאוד שבחלק מהמקרים היו נוצרים עודפים ואלה היו מסייעים להרחיב ולשפר את השירותים שהרשויות המקומיות מספקות לתושביהן". הבדיקה של משרד מבקר המדינה נערכה ב-12 רשויות מקומיות: באר שבע, בני ברק, חיפה, טירת כרמל, נצרת, עכו, עפולה, אבו סנאן, זכרון יעקב, פקיעין, חוף השרון ומרום הגליל.

כמו כן קבע המבקר כי "מנגנון החיוב בארנונה מורכב ומסורבל בשל ריבוי סיווגים, תעריפים ושיטות מדידה, מתאפיין בחוסר אחידות ואינו שוויוני". על כן דרש המבקר מהגורמים הרלבנטיים - משרדי הפנים והאוצר והרשויות המקומיות  - "לבחון מחדש את נושא ההנחות בארנונה, שיעוריהן והמבחנים לקבלתן על מנת ליצור אחידות ושוויוניות בתחום חשוב זה". לדבריו, יש "לפעול לקביעת רשימה מוסכמת, תמציתית ו'סגורה' של סיווגים ותתי-סיווגים ולהגבלת מספר אזורי החיוב".

"בשל היקף חובות הארנונה העצום, על הרשויות המקומיות לפעול לגבותם בצורה יעילה ואפקטיבית. מצב שבו הרשויות המקומיות מגדילות את הנטל על הציבור באמצעות העלאות חריגות של תעריפי הארנונה, במקום לרכז מאמצים ומשאבים כדי לתבוע את כספיהן ולגבותם מהגורמים החייבים להן, הוא מצב לא תקין", הוסיף שפירא. "גביית החובות כלפיהן לא זו בלבד שתאפשר להן לאסוף מיליארדי שקלים הנחוצים להן לצורך מתן שירות טוב יותר לתושביהן, אלא שהיא גם תתרום להקטנת גירעונותיהן, למינהל תקין ולכיבוד החוק".

הבדלים משמעותיים נמצאו בשיטות המדידה בין רשויות שונות: בעוד חלק מהרשויות כללו את שטח הרצפה בלבד (שיטת "נטו-נטו"), אחרות התייחסו גם לשטח הקירות ולשטחים המשותפים כגון חדר מדרגות ולובי ("שיטת ברוטו-ברוטו"). "ההבדלים בשיטות המדידה בין הרשויות המקומיות יוצרים שונות גדולה בסכומי הארנונה שמוטלים על נכסים דומים הנמצאים ברשויות מקומיות שונות. שונות כזאת גורמת לאי-שוויון בחלוקת נטל המס בין המחזיקים בנכסים השונים".