בנות 14: סוכנות אופנה ונשות עסקים

פעם היו מלבישים שחקן קולנוע במותגים כדי לשכנע את בני הנוער לקנות מותג אופנה מסוים. היום, גילו החברות שכדאי לאתר את הבחורה הכי מקובלת בשכבה, ואז להלביש אותה במותג הנחשק. זה כנראה הרבה יותר משפיע על החברים בבית הספר, ובטוח שזה הרבה יותר זול

ההנחיות, התובנות, הן של אישה בשלה. הידיים, ובעיקר הראש - של מעיין, עוד לא בת 15.

"אז כל מיני סגנונות שונים של לוקים שצילמתי", היא מספרת. "אז יש את המראה השמרני. ויש את המראה הרומנטי יותר". בין שיעור תנ"ך לפגישה עם חברות, היא מנהלת בלוג אופנה באינטרנט, משכללת יכולות כסטייליסטית, ומחלקת עצות למי שרוצה לשמוע, ואולי גם למי שלא.

הנה למשל: "חברות יקרות, אם אתן במידה גדולה, אל תלבשו משהו שקטן עליכן. תלבשו במידה שמחמיאה לכן, אל תלבשו בגדים צמודים כי פשוט גם לא תרגישו נוח וזה גם לא ייראה טוב. אמרתי את דברי".

כל נערה פותחת בלוג אופנה
 
הבלוגריות, כתיבת יומני רשת, בעיקר בענייני אופנה זולגת אל הילדות. כל נערה צעירה שרוצה שהעולם יידע בדיוק עם איזו חצאית תלך מחר למסיבת כיתה, בונה לה בלוג אופנה. המונים, אלפים בכל חודש מסתבר, נכנסים ועוקבים אחרי מעצבת בהתהוות.

לטאווי גבינסון, טאווי ג'י, זה כבר קרה בענק. היא בת 13, אבל יושבת בשורה הראשונה בכל תצוגת אופנה נחשבת בניו יורק, מתחבקת עם קרל לגרפלד וזוכה לראיונות בלעדיים לקנאת העיתונאים המבוגרים.

זה התחיל אצל הילדה משיקגו בגיל 11. בין מסיבות הפיג'מה והברביות שהיא אוהבת מאוד להלביש, הפגינה בבלוג שבנתה ידע עצום: מקוקו שאנל ועד קום-דה-גרסון. זה היה רק עניין של זמן, מעט מאוד זמן אגב, עד שהפכה בעצמה לאייקון אופנה.

"בארץ לא יודעים כל כך להעריך אופנה"
 
לטאווי הישראלית, לפחות את הפוטנציאל, פגשנו השבוע במושב גינתון. קרן זרקה, המעצבת ממותג אנה-קיי, כבר בונה עם הילדה מכיתה ח' קולקציה משותפת. קוראים לה עמית דרוקר, היא בלוגרית אופנה בת 13 וחצי, ואת העובדה שבכתה לא מעט כתינוקת, היא מייחסת לזה שפשוט הלבישו אותה בבגדים שלא סבלה.

לא, היא לא שואלת את עצמה מה תהיה כשתהיה גדולה, היא יודעת. "כאילו, אני רוצה שתהיה לי חנות בגיל מוקדם, לא בגיל 25 להיזכר לפתוח חנות. בגיל 25 אני רוצה שתהיה לי חנות, כבר איזה שלישית, ולא רק בארץ - בעולם, כי בארץ לא יודעים כל כך להעריך את האופנה", אומרת הבלוגרית הצעירה.

עמית מנהלת באדיקות בלוג באתר של קרן. "אני מרוויחה באמת את העולם של האופנה כמו שהוא עכשיו, כאילו אני יודעת את המצב הכלכלי, אני יודעת מה אנשים אוהבים, עם מה אנשים לא יילכו, במה כדאי להשקיע לבד. ונראה לי שקרן מרוויחה ממני, אני לא בדיוק יודעת, אבל נראה לי, שאת הילדות מחדש".

חברות האופנה מבינות: זה מכרה זהב

בלוג האופנה תופס תאוצה וחברות האופנה כבר מבינות שמדובר במכרה זהב. דרך קלה, זולה, לפרסום. לא צריך לשלם אלפי דולרים לדקת מסך, פשוט לתת כמה בגדים בחינם לבלוגריות, שיצטלמו איתם, והקהל הנאמן שלהם - יצפה.
 
"אנחנו מקבלות סכום מסוים כל חודש, ובסכום הזה אנחנו הולכות לחנות, בוחרות מה שאנחנו רוצות, מצטלמות עם זה ומעלות לבלוג", אומרת לימור קריספל, גם היא בלוגרית אופנה צעירה. "אנחנו בוחרות רק מה שאנחנו אוהבות. אנחנו לא עושות את זה רק כי שילמו לנו או רק כי זה טי-אן-טי. זה... אנחנו מפרסמות דברים שאנחנו אוהבות".

פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני, מסביר כי "אם הם מקבלים במתנה בגד כלשהו, לדוגמה, או קופונים לקנות בגדים ואחר כך מסתובבים עם הבגדים האלה, זה בדרך כלל הגבול הלגיטימי. ברגע שהם צריכים למשל להיכנס לתוך האאוטלוק שלהם ולהתחיל לשלוח אימיילים לכל החברים שלהם, ולהמליץ כל מיני המלצות שיווקיות, פה כמובן הגבול האתי מתחיל להיחצות, וכאן הבעיות מתחילות".
 
יש חברות שהולכות עוד כמה צעדים קדימה ומזמינות נערות, אלה שעוברות את האודישן, לשלושה ימים של וילה, ריקודים ובגדים חינם. המטרה היא שהנערות, באמצעות הבלוג, הפייסבוק או הטוויטר, יעבירו תוך כדי החוצה לחברים שלהם כמה שיותר מסרים.

"הם לומדים לעשות מניפולציות חברתיות"

"הבלוגים הללו והבאזרים הללו נכנסים למלכודת מאוד רצינית, כפולה אגב", אומר פרופ' קפלן. "מצד אחד, הם יוצרים תקשורת מאוד לא-אותנטית ומאוד מורכבת ובעייתית עם החברים שלהם ועם האנשים שהם נמצאים איתם בקשר חברתי. הם לומדים לעשות מניפולציות חברתיות, שהן בהחלט לא מהוות איזושהי אינדיקציות חיובית לנער או לנערה".

"אני חושבת שכולנו ידענו את זה, שבוחרים אותנו כי יש לנו הרבה חברים ואנחנו יכולות ליצור רעש", מסבירה קרן רוזנברג מכפר סבא. "ואני חושבת שבהחלט כולנו הרווחנו".

מעבר לביקורת ולזהירות המתבקשת מניצול, ברור שבלוגריות אופנה בחטיבות ביניים, זו הזדמנות. הזדמנות לפתח את הדמיון, להעז, לחזק את הביטחון ולעזור לעצב לא רק חצאית - אלא גם סגנון ואישיות.