בכמה הכשרות מייקרת את המזון?

דוח שהכין מומחה חיצוני והוגש למשרד האוצר, חושף לראשונה כמה אנחנו משלמים על תעשיית הכשרות כשאנחנו קונים בסופר בשר וגבינות. כמה מתוך המחיר לקילוגרם עוף, בשר בקר או גבינה, הוא לא על המוצר עצמו - אלא על הכשרתו? המספרים המלאים

כמה אנחנו משלמים על כשרות?

כמה מהמחיר שאנחנו משלמים על עוף, בשר וגבינות הוא לא על המוצר עצמו, אלא על הכשרתו? דוח שהכין מומחה חיצוני והוגש למשרד האוצר, חושף לראשונה כמה אנחנו משלמים על תעשיית הכשרות כשאנחנו קונים בסופר עוף, בשר או גבינות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מנתוני הדוח, שהבאנו בפרק הכלכלי "ערך מוסף" במהדורה המרכזית, עולה כי על כל קילוגרם עוף שאנחנו קונים בהשגחת הרבנות, אנחנו משלמים 1.8 שקלים. על קילוגרם עוף בהשגחת המהדרין (השגחה משולבת של הרבנות ושל גוף מכשיר נוסף) נשלם יותר: 3.3 שקלים מתוך המחיר לקילוגרם. 4.8 שקלים מתוך המחיר לקילוגרם עוף בהכשרה מחמירה הם למעשה תשלום על הליך ההכשרה.



במקרה של רכישת בשר בקר, המחיר שאנחנו משלמים על כשרות מתוך המחיר הכולל של המוצר הוא גבוה יותר. בקניית קילוגרם חלק אחורי של בשר בקר ישראלי, שנחשב יקר יותר, 41 שקלים מתוך המחיר הם למעשה תשלום על הכשרות. במקרה של בשר מיובא - 27 שקלים מהמחיר הם על כשרות.

ומה קורה באגף החלבי, אגף הגבינות? על קילוגרם גבינה צהובה - 7 שקלים מתוך המחיר הם למעשה תשלום על כשרות, במקרה של גבינה רכה המחיר קופץ ל-9 שקלים, ואילו במקרה של גבינה טרייה - 4 שקלים מתוך המחיר לקילוגרם הוא עבור שירותי הכשרות.

(חדשות 2)


בסך הכל עולה מן הדוח כי תעשיית המזון כולה - גולל גם במסעדות ובבתי מלון, משלמת 3 מיליארד שקלים על כשרות - וכי 600 מיליון שקלים מתוכם הם למעשה העלות של קיום גוף אחד בלבד שמעניק את הכשרות - הרבנות.

(חדשות 2)


הרבנות אמנם מחויבת להעניק הכשר, אך יש לה מונופול על מתן הכשרות. במשרד האוצר היו רוצים שהרבנות רק תכשיר את המשגיחים ושתהיה תחרות בתחום הזה - אולם מצב שכזה עלול לגרום לסערה פוליטית של ממש.