יוקר הכשרות: מחירי הפירות והירקות

כמה כולנו משלמים יותר, כדי שהפירות והירקות שאנחנו אוכלים יזכו בחותמת הכשרות? הדרישות קפדניות מאוד - מתשלום קבוע לאגרונום, שיעור תורה חובה כתנאי לתעודה ואיך אפשר בלי משכורת גבוהה למשגיחים?

כמה אנחנו משלמים על כשרות הפירות והירקות? נדמה שבתחום הזה המחיר פחות ברור כי אין ממש חותמת של כשרות על כל פרי או ירק, אך גם ברכישת פירות וירקות אנחנו משלמים לא מעט על הכשרות, בין אם נרצה ובין אם לאו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

כדי לקבל הכשר של הרבנות הראשית לישראל צריך לשלם למועצה הדתית אגרה שנתית של בין 500 ל-3,000 שקלים. לזה יש להוסיף את השכר של משגיח הכשרות. יתרה מזאת, חלק מהחקלאים מתבקשים אף לשלם על ביקור שנתי של אגרונום, שעולה 2,000 שקלים.

אולם עלויות אלה הן יחסית שוליות. כדי שמגדלים יוכלו למכור לרשתות השיווק, עליהם לשלם על כשרות מהדרין של הרב אפרתי, השולט לטענתם בשוק. "בכשרות רגילה אני לא יכול להיכנס לרשתות השיווק", מעיד מגדל פירות. חקלאים מספרים כי הם נאלצים לשלם אגרה בסכום של 500 עד 1,500 שקלים בכל חודש וזאת בנוסף למשכורת של משגיח העומדת על 4,000 שקלים בחודש.

העלות בשנה למגדל מסתכמת בכ-60 אלף שקלים. מי שרוצה גם כשרות של העדה החרדית כדי שיוכל למכור פירות גם לשוק הזה, משלם עוד כ-60 עד 70 אלף שקלים בשנה. וזה לא כולל את המשכורות של משגיחי הכשרות בהמשך הדרך.

בשנה הבאה התשלום יהיה גבוהה הרבה יותר

העלות הגבוהה הזאת היא עלות שבשגרה, בשנה הבאה הירקות והפירות עומדים להתייקר מסיבות כשרות עוד הרבה יותר, זאת משום שהשנה הבאה הולכת להיות שנת שמיטה.

בשנת השמיטה הקודמת העלות למשק הייתה יותר מ-100 מיליון שקלים. לפי ההלכה עבודה חקלאית בארץ ישראל אסורה בשנה זו, לכן נמצאו שלושה פתרונות הלכתיים וחקלאי שלא יבחר באחת מהן, לא יקבל את תעודת הכשרות.

הראשונה היא "היתר מכירה", בה מוכרים לגוי את הקרקע למשך שנה ואז ניתן להמשיך לגדל בקרקע כרגיל. דרך זו אינה מקובלת על ידי החרדים. הדרך השנייה היא קרן במשרד החקלאות שממנת את החקלאים שלא עובדים במהלך השנה ובתמורה הם הולכים כל יום להחתים כרטיס בבית המדרש שם הם צריכים ללמוד תורה.

הדרך האחרונה היא "אוצר בית- דין" בה התוצרת החקלאית מועברת לפורום רבנים שמוכר בעצמו את התוצרת ומעביר את התמורה לחקלאים. מכיוון שמדובר בעוד תחנה בדרך לצרכן, המחירים עולים בכ-10%. בשנת השמיטה הקודמת כמעט מחצית מהתוצרת החקלאית נמכרה בדרך זו.

תעודת הכשרות לא זולה כלל. ארכיון (חדשות 2)

"מצד אחד מכירה פיקטיבית של כל קרקע ארץ ישראלית בשנת השמיטה ומצד שני הדרישה החרדית שבכלל ימנעו מלרכוש קרקע מגידולים חקלאים של חקלאים יהודים", אומר מנכ"ל ארגון חדו"ש הרב אורי רגב. "שתי האופציות האלה הן בלתי אפשריות למדינת ישראל הציונית, היהודית והמודרנית.

אז כשמדברים על יוקר מוצרי המזון, אולי הגיע הזמן לבדוק אם גם כאן אפשר לייעל ולצמצם אפשרויות כדיל להקל עלינו הצרכנים.