הצצה לתעשיית "גוי של שבת"

פעם המונח "גוי של שבת" תיאר עזרה מזדמנת מצד אלה שאינם יהודים ליהודים מאמינים ביום הקדוש במגוון משימות קטנות. היום ביקור בריכוזי החרדים ברחבי ישראל מגלה איך צמחה לה תעשייה של ממש. בכל יישוב כזה, יש מי שמספקים את הסחורה בשמחה. צפו

המוח היהודי אולי ממציא לנו פטנטים, אבל אלה יכולים להיות לעתים שנויים במחלוקת. כמו למשל, ההמצאה "גוי של שבת": אדם שמבחינת היהדות, כל תפקידו כמעט הוא לכבות את הבוילר ששכחנו דולק ביום הקדוש. עם השנים, המוסד הזה הפך לתעשייה של ממש.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

תשאלו את תושבי העיר החרדית אלעד. שם עושה את התפקיד הזה פלסטיני תושב השטחים, שכל תושב בעיר מכיר. גם בגלל שבכבישים הריקים בשבתות שם, הוא היחיד שנוסע על אופניים, אבל בעיקר בגלל החולצה שהוא לובש ועליה כתוב "גוי של שבת".

חולצת "גוי של שבת" (חדשות 2)

הוא התחיל בכלל כפועל בניין אצל אחיו של אחד מהרבנים, ולפני כמה שנים הבין שלהרים פקק חשמל שנפל בשבת אצל דתיים, יכול להיות גם עסק משתלם. במקור נהגו חכמינו לתת בתמורה לחיצת יד אמיצה, אולי בקבוק שתייה, אבל היום הדרישה ברורה - כסף, ומזומן. "אני מקבל 30 שקל על כל קריאה", הוא מספר. "בקיץ אני עושה בערך 400 שקלים בשבת".

על הרכב כתוב: "גוי של שבת"

אבל אלעד לא לבדה: כל ריכוז או מוסד חרדי שמכבד את עצמו מחזיק היום בגוי של שבת, וזה מה שקורה גם בשכונות החרדיות של ירושלים. השליט הבלתי מעורער שם הוא עאבד, תושב הרובע המוסלמי בעיר, שמגיע בכל שבת לחדר שהותקן לו בישיבת ויז'ניץ בשכונת גאולה החרדית, ומשם והא מסייע לתושבי השכונות באזור.

"הוא עובד פה כבר 15 שנים", אומר חיים גבאי, מחסידות ויזניץ' בירושלים. "אם אומרים לו ברמיזה הוא כבר יודע מה רוצים ממנו. יש לו רכב שכתוב עליו 'גוי של שבת', והוא לוקח 25 שקלים. אני חושב שיש עשרה כמוהו בירושלים".

ככל שהריכוז החרדי בעיר יותר ותיק, כך גם מערכת "גוי של שבת" בו תהיה יותר משוכללת. "חברת 'גוי כהלכה' קיבלה את אישור כל הרבנים לכך שסייר גוי מסתובב בשכונה מדי שבת", סיפר מיכאל מיכאלי, יו"ר המנהל הקהילתי בשכונת נווה יעקב בירושלים. "תפקידו הוא למנוע את הפריצות, הוא בקשר עם המשטרה ויש לו את הנחיית הרבנים מתי להזמין משטרה ומתי לא".

מהעסק הזה כולם מרוויחים: החרדים שחוסכים כסף והגויים שמרוויחים אותו. רק מפסיד אחד יש פה - רשויות המס.