לקראת פסח ויום העצמאות: מחירי העוף מזנקים בעשרות אחוזים

הכנפיים מתייקרות ב-55 אחוזים, הקורקבנים ב-40 אחוז, וסטייק הפרגית ב-30 אחוזים. מחירו של חזה עוף עולה מ-19.5 שקלים לקילוגרם ל-23.4. רמי לוי: "קרטל בתחום המשחטות יזיק לכל האוכלוסיה במדינה"

חשבתם לעשות על האש? תחשבו שוב (AP)

זמן קצר בלבד לפני חג הפסח, מחיר העוף מטפס שוב. השבוע העבירו יצרני העופות והמשווקים מחירון חדש לרשתות השיווק. ממחירון חברת מילועוף שהגיע לידי "גלובס" עולה כי מחירו של עוף טרי זינק החל מאמש (ב') ב-8.2 אחוזים, ל-15.8 שקלים לקילוגרם, לא כולל מע"מ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מדובר בעליית מחיר מצטברת של 75 אחוז בתקופה של כשבעה חודשים. הפעם האחרונה שבה מחיר העוף עלה, הייתה בדצמבר 2012, אז השלים העוף עלייה של 40 אחוזים בתוך חודשיים והגיע למחיר של 14.8 שקלים לקילוגרם, ללא מע"מ.

עליית מחיר העוף השלם היא הנמוכה ביותר, לעומת העליות האחרות, שהן בשיעור חד במיוחד. מחיר חזה עוף וכרעיים נוסק ב-20 אחוזים: מחיר הכרעיים עולה מ-16.5 שקלים לקילוגרם ל-20 שקלים לק"ג, ואילו מחירו של חזה עוף עולה מ-19.5 שקלים לקילוגרם ל-23.4 שקלים לקילוגרם. בתוספת מע"מ, עומד מחירו של חזה עוף לקמעונאי על 27.4 שקלים לקילוגרם - מחיר שיא.

עיון מדוקדק במחירונים החדשים מעלה חשש כבד כי יצרני העוף מבקשים להגדיל את רווחיהם במוצרים המבוקשים ביותר לחג הפסח, ובעיקר במוצרים המתאימים למנגל. כך למשל, מחיר סטייק פרגית אמור לנסוק ב-30 אחוזים, מחיר קילוגרם קורקבנים ב-40 אחוזים, ומחיר כנפיים בשיעור של 54.5 אחוזים - מ-5.5 שקלים לק"ג לפני מע"מ, ל-8.5 שקלים לפני מע"מ.

"מנצלים את הביקוש"

קמעונאים רבים טוענים כי מחיר העוף דומה מדי בין המשחטות והמשווקים, דבר שלא היה בעבר הרחוק, והם מעלים חשד כי לפחות חלק מהגורמים מתאמים ביניהם מחירים. "הם מנצלים את הביקוש הגדול לקראת החג", אמר בתגובה רמי לוי, בעל השליטה ברשת "רמי לוי שיווק השקמה". "ההיצע קטן ולכן הם מעלים את המחיר. נכון שחלק מהמשחטות מפסידות כסף, אבל זה לא אומר שצריך לתת להן לעשות קרטל - כי קרטל יזיק לכל האוכלוסיה במדינת ישראל".

"לכן, אני חושב שצריך להכניס את מחיר העוף לפיקוח", הציע לוי. "ברגע שמחיר העוף יהיה תחת פיקוח ממשלתי, אפשר יהיה לשמור גם על המשחטות והמגדלים - וגם על הצרכנים. העוף הוא מוצר בסיסי, ולא צריך להגיע למצב כמו לפני 40 שנה, שאכלו עוף פעם בשבועיים ופעם בחודש".

"האגודות החקלאיות למיניהן הן הדבר הכי בעייתי", טען קמעונאי גדול, "אנחנו לא מרוויחים כלום מעופות. אנחנו מוכרים במחיר רצפה, ואני חושב שאפילו במחיר הפסד. הצרכן משלם מחיר גבוה על מוצר בסיסי ומפנה את האצבע המאשימה אל הרשתות, כאילו אנחנו מרוויחים מיליונים".

 

"אין שום תיאום מחירים"

רבות מהמשחטות הגדולות במדינה, סירבו להגיב לעניין החשד לקיומו של קרטל ולעלייה החדה במחירים - כך "עוף עוז", "עוף טוב" ו"מילועוף". לדברי איציק באדר, יושב ראש משקי גרנות, המחזיקה בבעלות משותפת עם תנובה בחברת "א.ת שיווק", "אחרי תקופה ארוכה שהמחיר לא שיקף את עלויות הייצור, המחיר כרגע משקף את עלויות ייצור הפטם. אין שום תיאום מחירים".

"כשיש מחסור בפטם, המחירים עולים למקום שהיצרנים יכולים להרוויח. כשמחירים נפלו, לא שמעתי טענות של הרשתות שיש קרטל, והיצרנים לא באו בטענות שהרשתות בקרטל". בהתייחס לשיעורי השינוי השונים בחלקים השונים של העוף, אמר באדר: "זה מקרי".

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה: "לרשות יש סמכות בחוק לחקור רק על סמך מידע מוצק ותשתית עובדתית המצדיקה פתיחה בחקירה. בשלב זה לא הגיעו לידי הרשות ראיות כאלה. כל אדם שיש בידיו עובדות או ראיות, מוזמן להביא אותן לידיעת הרשות".