אחרי הבחירות: מס "הג'יפים" בדרך, גם מחיר הדלק יזנק

"הציבור בישראל חי בגן עדן של שוטים" - כך מצהיר פקיד אוצר בכיר שמבהיר כי הממשלה הבאה תיאלץ לסגור במהירות את הגירעון בתקציב באמצעות הטלת מסים חדשים. על הכוונת של משרד האוצר: "מס ג'יפים", העלאת מס הבלו על הדלק והעלאה עקיפה של שווי השימוש ברכבים

בקרוב: מס על רכבי היוקרה (AP)

שובן של הגזירות הכלכליות: במשרד האוצר עובדים בימים אלה, בשקט יחסי, על תכנית מיסוי אגרסיבית שאמורה להיכנס לתוקף זמן קצר לאחר הבחירות ולהשפיע על אזרחי ישראל. "כל ממשלה שתיבחר תהיה חייבת לסגור במהירות את הגירעון העצום", הצהיר השבוע פקיד בכיר באוצר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"הציבור בישראל חי בגן עדן של שוטים", אמר הפקיד, "חגיגת הבחירות מעניקה תחושה של חסינות מפני גזירות כלכליות וכל פוליטיקאי שרוצה להיבחר מפזר תחזיות אופטימיות על שגשוג וצמיחה. אבל כל ממשלה שתיבחר תהיה חייבת לסגור במהירות את הגירעון העצום שנפער בתקציב עוד לפני מבצע 'עמוד ענן', שעלותו עשויה להסתכם ב-4-3 מיליארד שקל, ובוודאי שאחריו. הדרך היחידה לעשות זאת היא גזירות כלכליות".

הערכה: מיסוי הרכב על הכוונת

על פי הערכות שונות חלק לא מבוטל מהגזירות יתמקד במיסוי הרכב והדלק - שני מסלולים בטוחים להגדלת הכנסות המדינה. הסיבה היא שעקומת הביקוש לרכב ולשימוש בו בארץ מפגינה קשיחות מרשימה. נתוני העבר מוכיחים כי שרגישות הלקוח הישראלי לעלייה של כמה אחוזים במחירי הרכב החדש אינה גבוהה - כל עוד העלייה מתרחשת לכל רוחב השוק.

באוצר מכירים את המספרים היטב ויודעים לתרגם אותם לכסף. כל עלייה של אחוז במס הקנייה על הרכב "שווה" לקופת המדינה כ-125 מיליון שקלים בשנה באופן ישיר. על פי הערכות שונות התוכנית לטיפול במס הקנייה על רכב אחרי הבחירות תכלול שני שלבים. בשלב המיידי ייושם העדכון ב"מס הירוק", שכבר אושר בממשלה.

מדובר בטיפול עדין שיעלה את המס הריאלי רק על חלק מהמכוניות, ואמור לגייס לקופת האוצר בסביבות ה-400 מיליון שקל בשנה. אבל במצב הנוכחי של הגירעון ספק אם הסכום יספיק. לא נופתע לגלות שיש תוכנית מגירה לשלב ב', ובה העלאה ישירה של תקרת מס הקנייה על רכב - אולי אפילו ב-4%-5%, לרמה ההיסטורית של 87%.

אבל יש למהלך גם בונוסים צדדיים. למשל, צידוק "חברתי" למהלך. אחת מנקודות הביקורת המרכזיות על העדכון המתקרב של המיסוי הירוק היא שהוא עתיד לייקר רק את המכוניות העממיות, החסכוניות והזולות.

באוצר יודעים שהעלאה ישירה של מס הקנייה תשפיע בצורה חדה על כלי הרכב היקרים ביותר. ניתן יהיה להציג את המהלך בתור מעין "מס עשירים" פרוגרסיבי או "מס ג'יפים". אגב, בהחלטת הממשלה על "צעדים לצמצום הגירעון ולהתמודדות עם השלכות המשבר בכלכלה" מיולי השנה יש קריאה מפורשת להעלאת המס על רכבי יוקרה, והכרזה זו עשויה לשמש "אליבי" לצעד מיסוי כזה.

בונוס נוסף הוא העלאה עקיפה של שווי השימוש החודשי על רכב צמוד מהעבודה באמצעות ייקור הרכב. כיום כל העלאה ישירה של שווי השימוש באמצעות שינוי נוסחת החישוב המוסכמת שלה, שנקבעה לפני שלוש שנים, היא בחזקת "טאבו". נגד כל צעד כזה תתייצב חזית כלכלית-פוליטית מבוצרת, שמורכבת מפוליטיקאים ומפטרוניהם בארגונים הכלכליים החזקים במשק.

האוצר ומשרד התחבורה גילו את עוצמת ההתנגדות לפני מספר חודשים, כאשר דלפה לתקשורת טיוטה של חוק ההסדרים החדש שבה הוצע לכלול גם את מרכיב הדלק כחלק משווי השימוש. ההצעה, שהייתה רק על הנייר, החרידה קן של צרעות ואילצה שרים וחברי כנסת לשלוח מסרים בהולים של הרגעה.


מתדלקים את הקופה

גזירה לא פופולרית נוספת עשויה להיות העלאת הבלו על בנזין וסולר. באוצר אומרים שזהו צעד רגיש מאוד מבחינה פוליטית אבל עשוי להיות בלתי נמנע אם לא יימצאו דרכים אחרות לצמצם את הגירעון. אף אחד לא מתווכח לגבי יעילותו של הצעד בגיוס הכנסות למדינה: עקומת הביקוש לדלק תחבורתי בישראל היא קשיחה להפליא ועובדה שגם כאשר נחצה השנה הסף הפסיכולוגי של 8 שקלים לליטר אוקטן 95, ההשפעה על הנסועה הייתה זניחה. במילים אחרות, הציבור התלונן אבל הסתגל.

מנגד, כל עלייה של 10 אגורות במיסוי על בנזין בלבד (לא כולל סולר), בין אם כתוצאה מעליית המע"מ או כתוצאה מבלו, "שווה" לקופת המדינה בסביבות 320 מיליון שקל. יתר על כן, בשנתיים האחרונות הפך הבלו על בנזין למעין "כרית ספיגה", שבה משתמשים מקבלי ההחלטות הפוליטיים כדי לרכך עליות מחיר חדות שנובעות ממחירי הדלק בשוק העולמי (באמצעות "צווים זמניים"). לפיכך, באוצר עשויים להתייחס להעלאת הבלו בדרך של "צריך להעלות, כדי שיהיה מאיפה להוריד".