כשג'יימס בונד פגש את האינטרנט

מהיסטוריה של מבצעים חשאיים ועד לסרטונים של עובדים מטושטשי פנים: הכל נמצא באתרי האינטרנט של ארגוני הביון בארץ ובעולם. רוב הארגונים הבינו שאי אפשר לעצור את הקדמה והחליטו לחשוף חלק מהמידע. אחרים הבינו שניתן לנצל את הקדמה לטובתם ומציגים אתרים מעניינים במיוחד. זהירות! הכתבה תשמיד את עצמה לאחר הקריאה

פעם, כשהכל היה יותר פשוט, כדי להיות סוכן חשאי היית צריך בעיקר זהות מסתורית ואולי חליפת שלושה חלקים - אם במקרה אתה סוכן של מלכת בריטניה. אבל היום, במאה ה-21, הבינו סוכנויות הביון בארץ ובעולם שהתחום הטכנולוגי בכלל ואתרי האינטרנט בפרט משנים לגמרי את כללי המשחק.

סקירה של אתרי הביון בעולם מגלה כי אף על פי שמדינת ישראל נחשבת חזקה בנושא הביטחון וההיי-טק - בכל הקשור לנגישות הציבור לארגונים החשאיים, יש למוסד ולשב"כ עדיין מה ללמוד מהקולגות מעבר לים.

לשירות הביטחון הכללי (השב"כ) יש אתר אינטרנט חדש יחסית שעלה לאוויר בדצמבר 2007. הוא כולל בתוכו תכנים מגוונים כמו חזון הארגון, ערכיו, סקירות ביטחוניות ועוד. אלמנט מרכזי באתר שמספק גאווה רבה לשב"כ, הוא ציר הזמן האינטראקטיבי הכולל הצלחות וכישלונות של הארגון לאורך השנים.

עוד אלמנט מרכזי באתר הוא פורטל הטרור: "מקור המרכז נתונים בנוגע לטרור לאורך ההיסטוריה, אשר עוזר גם לחוקרים וגם לכלי תקשורת שמצטטים ממנו". בפורטל ניתן למצוא גם את ה-"שב"כ-פדיה" - מילון מונחים של השרות, סקירות ביטחוניות ואפילו נתונים על כספי טרור.

לשתף את הציבור בלי לפגוע בביטחון המדינה

מי שמעוניין להגיש מועמדות לעבודה בארגון, מוזמן לעשות זאת בחלק הדרושים בשב"כ: מדובר באפליקציה חביבה שמאפשרת לראות ולשמוע עובדים שמספרים על תפקידיהם ועל חוויותיהם בארגון באמצעות וידאו - כשפניהם מטושטשות כמובן.

בשב"כ מספרים על עשרות אלפי גולשים שצופים באתר מדי חודש. חלק לא מבוטל מהם מגיע ממגוון מדינות חוץ מישראל ואפילו מדינות ערביות. לא סתם האתר מופיע גם בצורה בסיסית בשפה הערבית לטובת שכנינו הסקרנים.

בשב"כ מבהירים כי החומר שמוצג באתר אינו סודי, ואינו פוגע בביטחון מדינת ישראל. "מדובר בעניין של פתיחות מבוקרת", מסבירים בארגון. "ברור שזה לא טבעי לארגון חשאי לנהל אתר באינטרנט, אך עם השנים הגענו לתובנה שאפשר לשתף את הציבור בלי לפגוע בביטחון".

במוסד נשארו מאחור

שחקן נוסף בזירת הארגוניים החשאיים הוא המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שלעומת אתר השב"כ נראה שעדיין לא השכיל למנף את האינטרנט לטובתו. האתר די בסיסי וניתן לקרוא בו אודות הארגון, לעיין במשרות דרושים, בקישורים לאתרים כמו אתר ראש הממשלה ו...זהו.

האתר פשוט למדי, לא מושך את העין, חשאי ובעיקר - לא מעניין. בעמוד הבית מופיעה סיסמת המוסד - הפסוק מספר משלי שאומר "באין תחבולות ייפול עם ותשועה ברוב יועץ". אבל ההמלצה שלנו אומרת: "באין עניין - גם אין גולשים", אבל אולי אחרי הכל זאת המטרה של הארגון.

מי שממש נובר באתר, יוכל למצוא את מילון המונחים של המוסד ולתרגל עם חבריו קצת מן השיחון המוסדאי: מי שחושש מ'זליגה' בעקבות ה'ויזינט', ראוי שיבדוק את ה'נקת"ש' אצל ה'קברניטים'. ומי שרוצה לגלות את פיתרון המשפט הזה - באתר המוסד הפתרונים.

ומה קורה בארגונים המקבילים בעולם? גילינו הבדלים לטוב ולרע. אולי בעקבות העובדה שמדינות אחרות לא מוקפות אויבים, אתרים הסוכנויות בחו"ל קצת יותר נגישים, ולא רק לבוגרי צבא המעוניינים בקריירה בתור סוכן חשאי או מאבטח שרים.

רוצים להיות מאלדר וסקאלי הבאים?

באתר ה- FBI, סוכנות הביטחון האמריקנית שמקבילה לשב"כ אצלנו, ניתן למצוא הרבה מאד מידע. מחדשות עדכניות מתחום הביטחון על הנעשה בארצות הברית, דרך רשימת מבוקשים המתעדכנת תדיר ועד משחקים לילדים ובני נוער על מנת לחדד את החושים שיסייעו להם להיות סוכני FBI ביום מן הימים. אחרי הכל מי יודע - אולי אתם תהיו מאלדר או סקאלי הבאים.

גם באתר ה-CIA, מקבילו החשאי של המוסד הישראלי, מבינים שהעתיד כבר כאן ובנוסף לאתר הרגיל, מציגים לגולשים הצעירים אתר שלם הכולל משחקים ופאזלים להיכרות טובה יותר עם העולם החשאי של הארגון. באתר עצמו אפשר למצוא נתונים, חדשות מעודכנות, היסטורית הארגון ועוד.

העולם המודרני והמתוקשר רץ מהר לעיתים הרבה יותר ממה שהסוכנויות החשאיות היו רוצות, אך גם הן מבינות שקדמה טכנולוגית אי אפשר לעצור. החוכמה, כך הבינו ברובן, היא לגייס אותה לטובתך.