ישראל מלמדת את אירופה איך לעצור "זאבים בודדים"

טרור היחידים ששוב הכה באירופה מציב אתגר רציני בפני גופי הביטחון שלא מצליחים לאתר מראש מפגעים בודדים שלא קשורים ישירות לאף ארגון. נציגים אירופים הגיעו לארץ כדי ללמוד מהניסיון שלנו ולראות מקרוב את הטכנולוגיות שמנטרות תכנים ברשתות ומזהות איומים. "אפילו הודעת פייסבוק אחת מספיקה", מסביר בכיר מוסד לשעבר

זירת הפיגוע והמחבל הדורס, צרפת (רשת אלג'זירה, רויטרס)

שני הפיגועים בשבוע האחרון בצרפת ובגרמניה, שבוצעו בידי מחבלים שלא היו קשורים באופן ישיר לארגון טרור, חידדו את הצורך של אירופה למצוא שיטות יעילות להתמודדות עם טרור היחידים. לאחרונה פנו נציגים מכמה מדינות לישראל כדי להתייעץ וללמוד מהניסיון העשיר של גופי הביטחון בארץ עם תופעת "הזאבים הבודדים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

פיגוע הדריסה בניס ביום הבסטיליה, בו נרצחו 84 בני אדם, כמו גם פיגוע הגרזן ברכבת בגרמניה בוצעו בידי מפגעים, שלא נמצא כל קשר ישיר בינם לבין ארגון טרור. אמנם הם הושפעו מדאע"ש ובארגון אף לקחו אחריות לפיגועים, אך השניים לא היו חלק מהתארגנות, תא טרור או חוליה, ופעלו על דעת עצמם.

אותם "זאבים בודדים" המושפעים מהאידאולוגיה הרצחנית של ארגונים כמו דאע"ש או אל קאעידה, אבל לא מקיימים קשר עם הארגונים, מקשים על גופי הביטחון לאתר ולסכל את מזימותיהם.
המתאם האירופי למלחמה בטרור גילס דה קרצ'וב, שנמצא בימים אלה בישראל ומשתף בכנס בינלאומי בנושא המאבק בטרור, הסביר על הקשיים של סוכנויות המודיעין באירופה לעלות על עקבותיהם של המפגעים הבודדים.

הושפע מדאע"ש. המחבל מגרמניה

"איך אתה יכול לזהות מישהו שאין לו קשר עם שום ארגון, ורק מקבל השראה ומביע סוג מסוים של נאמנות? אני לא יודע, זה אתגר", אמר דה קרצ'וב. "חברות אינטרנט התבקשו לפקח אחר הפעילות והתכנים כדי לזהות גורמים קיצוניים, אבל הן התחננו שיעזבו אותם. הן טוענות שהמידע רב ורחב מדי כך שלא ניתן למצוא סימנים מקדימים באופן אוטומטי - בניגוד למשל לחומרים פדופיליים או פורנוגרפיים".

הוא הביע אופטימיות ואמר שהטכנולוגיה המתפתחת תסייע בקרוב למצוא דרך יעילה יותר להתמצאות ברשתות החברתיות וזיהוי של תכנים שיכולים להעיד על כוונות לבצע פיגועים. "זאת הסיבה שאני כאן", ציין דה קרצ'וב. "אנחנו יודעים שישראל פיתחה יכולות רבות בתחום הסייבר".

אפילו הודעה בודדת יכולה לעזור

ההתמודדות בישראל עם המפגעים הבודדים הגיעה לשיאה בגל הטרור האחרון במהלכו בוצעו פיגועים רבים על ידי צעירים ואף נערים שלא היו חלק מאף ארגון טרור ופשוט החליטו יום אחד לעשות מעשה בעקבות ההסתה ברשתות החברתיות.

כוחות הביטחון מנסים להתחקות אחר דפוסי התקשורת של אותם "זאבים בודדים" בדגש על ניטור של פעילותם ברשתות החברתיות בתקווה למצוא מידע מקדים שיסייע לסכל את הפיגוע הבא.
דה קרצ'וב אמנם לא מרחיב על אותם "כלים אוטומטיים לניטור הרשתות החברתיות" ועל הטכנולוגיות המתקדמות בהן נעשה שימוש בישראל, אבל מומחים פרטיים טוענים שבמקרים רבים השיטות מספקות התראות בסיסיות לגבי מפגעים פוטנציאליים.

"ב-9 מתוך 10 פעמים, המחבלים יצרו קשרים עם אנשים אחרים שסיפקו להם תמיכה או השראה", מסביר חיים תומר, מפקד אגף לשעבר במוסד. "כשמדובר בזאבים בודדים, אפילו הודעת פייסבוק בודדת יכולה לעתים להיחשף על ידי גורמי הביטחון בישראל". אלא שאיתור הודעות כאלה הוא רק השלב הראשון, ותומר מציין כי בהתאם לתכנים המנוטרים מתקבלת החלטה עד כמה מוסכן אותו בן אדם והאם יש הצדקה לפעולה מידית או שאפשר להסתפק בהמשך מעקב.

דה קרצ'וב מודה שניטור הרשתות החברתיות בישראל שונה מאוד מהדרך שבה פועלים באירופה. בעוד החוק בארץ מאפשר לשירותי הביטחון יותר מרחב, הסטנדרטים האירופאיים בנושאים כמו פרטיות ושימוש בטכנולוגיות "פולשניות" לאיסוף מידע במרחב הציבורי מקשים מאוד על איתור מפגעים בודדים.