מדריך: כך תנסו להילחם בשיימינג

ישראלים רבים למדו בימים האחרונים להכיר את צדדיה המסוכנים של תופעת ה"שיימינג", אך עדיין אינם יודעים מה לעשות כדי למנוע אותה. מהם השלבים להסרת פרסום בעייתי מהרשת ומדוע זה לא תמיד פשוט? ערכנו ניסוי והתייעצנו עם מומחים

בלי בושה: תופעת ה"שיימינג" היא ממזמן לא דבר חדש במחוזות הרשת. כל גולש יכול להחליט שהוא מעלה את מחשבותיו ועמדותיו ברשתות החברתיות מבלי לעבור עריכה, סינון, או מבט של עין מקצועית. אך מה יעשה מי שגילה את שמו מתנוסס שחור על גבי מסך בהקשר שלילי, ומעוניין להוריד את הפרסום? אלו השלבים:

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת



הפוסט המפוברק שבתמונה עלה הבוקר לפייסבוק והוא מתאר ריב בין שכנים. אם ברצונו של השכן המותקף להסיר את המילים הקשות בטרם יקועקע שמו על דפי הגוגל כמזהם סביבתי, עליו לפנות לפייסבוק על ידי דיווח על הפרסום הבעייתי.



בשלב הבא יש להסביר את סיבת הדיווח מבין האפשרויות שמספקת הרשת: הפרסום מרגיז ולא מעניין, הפרסום לא צריך להיות בפייסבוק, הפרסום נוגע אליי באופן אישי ואני לא אוהב את זה או שמא זהו סתם "ספאם" (תוכן שיווקי אגרסיבי).



מרגע שנבחרה הסיבה, יש לבחור מדוע התוכן המדווח הוא בעייתי. האם התוכן מביך, מעליב אותי תוך שימוש בשמי, התוכן מציג איום או סיבה שאינה מצוינת.

(חדשות 2)


בשלב זה פייסבוק מציעה מספר פתרונות בכדי להסיר את הפוסט בטרם היא תאלץ להתערב ולפעול להסרתו. ניתן לשלוח הודעה פרטית לכותב הפוסט ובה להסביר לו מדוע הפרסום בעייתי ואיזה הרגשה הוא גורם לך. ניתן לשלוח הודעה לחבר אחר ולהיעזר בו בכדי להתמודד עם העניין. ניתן לבטל את החברות עם אותו מפרסם, או לפנות לפייסבוק בכדי שהיא תעבור עליו בטרם תסירו.

כתשע שעות אחרי שפורסם הפוסט המפוברק, כותבו העיד כי קיבל אישור מפייסבוק על קבלת הפנייה, אף הוא טרם הוסר.

(חדשות 2)

"אתר שלא מסיר פרסום - לוקח אחריות"

יש גם דרכים אחרות לנסות להילחם בפוסט פוגעני. אלון בר דוד פעיל במעמותת "הכפתור האדום" הפועלת נגד אלימות ברשת. העמותה מציעה סיוע בהסרת תכנים מרשתות חברתיות על ידי שיתוף פעולה עם מנהלי האתרים. "בלחיצה על תוסף 'הכפתור האדום' מתבצע צילום מסך של המשתמש עם התוכן הפוגעני והתוכן מועבר אלינו לשם הסרתו", הוא מתאר. "אם יש זיהוי של איום באובדנות זה גם יכול להציל חיים ממש כמו במקרה של רוניס. אנחנו מדווחים ליחידת הסייבר המשטרתית".

"כל אתר שלא מסיר פרסום - לוקח עליו אחריות", מסביר עורך הדין דן חי, מומחה בפרטיות, דיני תקשורת ולשון הרע. "למרות שבפייסבוק זה יותר מורכב כי זה לא מטעם האתר אלא זאת רשת חברתית, עדיין יש לפנות אליהם, ואם הם לא מסירים - יש זכות לתבוע אותם".

לפי עו"ד חי, המצב הוא לא תמיד ברור ולא לכל אתר יש אחראי. "אם נתקלתי בפוסט בבלוג, ניתן לפנות לאותו אדם שפרסם אותו אך אם מדובר במקרה אנונימי אין אפשרות לפנות לאף אחד", הוא מסביר. "לפעמים ניתן לפנות לספקיות האינטרנט, אך אין להם חובה לספק מידע. מדובר בפרצה משפטית שהמחוקק לא טיפל בה".

בפרסומים פוגעניים ברשת הווטסאפ המצב ברור יותר. "העונש על הפצת תמונת עירום דרך האפליקציה יכול להגיע לחמש שנות מאסר ומדובר בעבירה על חוק הטרדה מינית וחוק פגיעה בפרטיות", הוא אומר. "הפתרון הוא תלונה למשטרה וניתן גם לתבוע - 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ואם היה זדון אז ניתן לתבוע עד 100 אלף שקלים".