לא יזכו בנובל: הצצה למחקרים המוזרים ביותר בישראל

לצד המדענים הישראלים שזכו בנובל, החוקרים הישראלים מדי פעם מציגים לעולם מחקרים יצירתיים ומפתיעים: על מה חושבים שוערי כדורגל? האם גברים עם גיטרה הם באמת יותר סקסים? ואיך הצפרדעים יעזרו לנו להתגלח? הכירו את המדענים הישראלים שחושבים מחוץ לקופסה

זו תקופה נפלאה למדע: תגליות כבירות על גלי כבידה מראשית היקום מסעירות את הדמיון, שאלות קיומיות מוצאות מענה מפתיע. המדען-החוקר הוא גיבור העל של תקופתנו. אבל גם האקדמיה הישראלית, המוחרמת וקצוצת התקציבים, מספקת מעת לעת פרסום מדעי שגורם לכל העולם לעצור במקום, לסובב את הראש בתדהמה ולהגיד: מה?

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

כן, אצלנו בישראל גילו שהצפרדע, מקרוב, היא בכלל חלת דבש, שהעננים משפיעים על שוק ההון, שהנייר בוחר בעצמו איך להתקמט בדרך אל הפח ושלשוערי כדורגל יש מחשבות ביזאריות לפני פנדלים. אבל את הסיור בכל מה שחדש ומגניב במדע, נתחיל במחקר שנתן סוף סוף תשובה מדעית לשאלה מציקה: האם גברים עם גיטרה הם באמת יותר סקסיים.

אלביס פרסלי היה האיש שהפך את הגיטרה לסמל סקס. האיש בקושי ידע לנגן שלושה אקורדים, אבל מרגע שהוא עלה לבמה עם גיטרה, התחיל להזיז את התחת והבנות בקהל התחילו לצרוח ולהתעלף, זה הפך למוסכמה. אבל היה צריך לחכות עד שהגיעה המכללה האקדמית רופין וערכה את המחקר שהפך את זה עכשיו לעובדה מדעית: נשים מעדיפות גיטריסטים.

"פותחים שני פרופילים בפייסבוק, מצלמים אותך פעם אחת ככה, עם הז'קט היפה, פעם אחת עם גיטרה, ושולחים בקשות חברות. חמישים עם הגיטרה, חמישים בלי. רואים אם יש הבדל. ככה כשאתה עושה ניסוי אתה מנטרל את כל ההסברים שאולי יש לו אופי כזה, אולי יש לו ככה, אולי בגלל שהוא אטרקטיבי הוא הלך ללמוד גיטרה", הסבירה ד"ר סיגל תפארת, מהמחלקה למינהל עסקים במרכז האקדמי רופין. "מצאנו שפי שלושה יותר תשובות חיוביות הגיעו מהתמונה עם הגיטרה".

ממצאים מעניינים אל אטקרטיביות הגיטרה (חדשות 2)

הרבה גלי הדף עורר בעולם המחקר שביצעו הסטודנטים של ד"ר תפארת, בסמינר על הבסיס האבולוציוני של משיכה ובחירת בני זוג. ההודעה ששלח הבחור הייתה גישוש בנאלי ולא מתחכם: "מה קורה? אהבתי את התמונה שלך", וסמיילי. זה הכל. ואז ספרו כמה מבין חמישים הצעירות שקיבלו את המסר, הרימו את המפרט. בקיצור, השקעה של 300 שקל בגיטרה יכולה לשלש את ההצלחה עם בנות בפייסבוק. "מוזיקליות קשורה לטסטוסטרון, אבל יש מתאם בין מוזיקליות וטסטוסטרון", הסבירה תפארת.

מה הקשר בין מצב הפקקים לבורסה?

ומה יעשה מי שלא יודע לנגן? אם אין לך גיטרה, תנסה מכונית של עשירים. "מבחינה אבולוציונית, הנשים תמיד, בעיקר נשים, נמשכו לגברים שיש להם את המשאבים, את היכולת הכלכלית", טוענים החוקרים מרופין.

כדי לספק תשובה מחקרית, הועמדו שני נסיינים, בחור ובחורה, באותה פינת רחוב, פעם ליד מכונית יוקרה של מיליון שקלים, ופעם ליד קוריאנית עממית, ובפיהם בקשה קטנה לעוברות אורח: "נגמרה לי הסוללה בנייד ואני חייב לעשות שיחה". האם נשים ייענו יותר לגבר עם היגואר? האם אין צדק בעולם? המחקר בעיצומו, העולם, והיבואן, מחכים בנשימה עצורה לפרסום התוצאות.

מה משפיע על הצלחה של הנפקה בבורסה? ביקוש, תזמון, חברה מעניינת, אפקט העדר אצל יועצים - כל אלה גורמים ידועים שנחקרו. אבל חוקרים ישראלים טוענים שיש קשר בין הנפקה מוצלחת לבין מספר העננים בשמיים. פרופ' דורון קליגר, חוקר כלכלה ומימון התנהגותיים, גילה ממצא מעניין בזמן שעבד בנורווגיה, ארץ קרה וחשוכה. הוא הבחין שבימי השמש המעטים, האנשים סביבו מתנהגים אחרת עם הכסף שלהם.

קליגר, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה כיום, ניסה לבחון את התופעה הלא רציונלית של הידרדרות המניות מיום ההנפקה ולאורך זמן. "ההתנהגות שלנו מושפעת ממערכות ביולוגיות. יש לנו הפרשות של מלטונין וסרוטונין ואנחנו שמחים באביב ואנחנו עצובים כשיש חורף וכשיש עננים. זה משפיע על ההתנהגות שלנו. כשאנחנו שמחים אנחנו רואים את הדברים באור ורוד, אנחנו אופטימים יותר, אנחנו לעיתים נוטים לקחת יותר סיכונים. ואז אם מגיעה איזה השקעה הזדמנותית, אנחנו קופצים על המציאה".

אבל המחקר לא נגמר כאן: עכשיו הפרופסור חוקר את הקשר בין מה שעשתה ביום מסוים הבורסה הרוסית לניירות ערך, לבין מצב הפקקים באותו יום בלב מוסקווה. כי גם טובי המוחות הכלכליים נדפקים משעתיים של קלאץ'-ברקס בדרך לעבודה.

איך הצפרדע עוזרת לגילוח?

גם בטכניון עובדים על מחקרים מועילים: בפקולטה להנדסת מכונות מצאו שהצפרדע יכולה לעזור לנו להתגלח בצורה יותר יעילה. "צפרדעים יודעים לקפוץ גם לצדדים, ובשביל זה צריך חיכוך גבוה. למרות שהן חלקלקות, יש להן נוזלים בין כפות הרגליים או על העור שלהן. עם שנים של אבולוציה הן פיתחו תעלות קטנות שמאפשרות להוציא את הנוזלים מאזור המגע וכך להגביר את האחיזה", הסביר פרופ' מיכאל ורנברג.

במבט מקרוב על הצפרדע נוכל להבחין כי מבנה עורה מזכיר חלת דבש: כפות רגליה מאופיינות במרקם של משושים זעירים, קטנים מעובי שערה. "אחרי מחקר קטן שעשיתי בחדר האמבטיה בביתי, הבנתי שאפשר לנצל את התכונות הללו לטובת טכנולוגיה שאנחנו מפתחים כבר הרבה שנים", מספר פרופ' ורנברג כיצד הבזיק במוחו הרעיון לטכנולוגיה חדשנית.

הניסוי הביתי הוליד פיתוח חדשני בדמות פס גומי במרקם צפרדע, אותו השוו לפסי הגומי המקובלים בדגמי הסכינים הנמכרים בשוק על גבי גופם של נבדקים תמימים. הממצאים לימדו את החוקרים שהאדם טעה והצפרדע צדקה. בעתיד, עם שילוב ההמצאה במוצרים חדשים, אפילו צוללות יוכלו להתחיל לנוע באופן חלק מבלי להתגלות, בסיוע הגיאומטריה ה"צפרדעית". הפטנט כבר רשום, אחריו יבוא האקזיט ולשמחתם הרבה של הממציאים, אין צורך בתשלום תמלוגים לאבולוציה.

מחקרים פורצי דרך (חדשות 2)

השוערים מזנקים, למרות שזה לא כלכלי

האם הנייר בוחר מבחינה אנרגטית איך להתקמט לכדור בדרכו אל הפח? באוניברסיטה העברית בירושלים גילו שלנייר רצון משלו. אנחנו מקמטים אותו בתנועה אחת גדולה והוא בוחר להתקמט בתבנית מאוד מורכבת. "מבין האפשרויות, ריכוז הכיפוף באזורים מאוד קטנים ששומר על חלקים גדולים ממנו כמה שיותר שטוחים, היא האפשרות הזולה ביותר מבחינה אנרגטית", מסביר הלל אהרוני, דוקטורנט לפיזיקה החוקר את הנושא.

לדבריו, הגילוי המוזר על כדור הנייר עשוי לסייע להגברת הבטיחות ברכבים באמצעות השוואת אופן קימוט הנייר לאופן בו נמעך פח הרכב כתוצאה מתאונות דרכים. אז בפעם הבאה שתשליכו נייר מקומט אל הסל כלאחר יד, כבדו את המעמד.

מעניין לעניין באותו עניין - מכדור נייר לכדורגל: מדוע השוער קופץ מול בעיטת פנדל ולא נשאר לעמוד במקום? מחקר של אוניברסיטת בן גוריון טוען שהסיכוי הגבוה ביותר של השוער לעצור את הכדור היא אם יישאר לעמוד במרכז השער. אז לשם מה הם קופצים בעצם? פרופ' מיכאל בר-אלי מהחוג למנהל עסקים מצא את התשובה לשאלה זו בתחום בו הוא מתמחה - פסיכולוגיה: "לא השוער ולא הבועט מחפשים את הפתרון הכלכלי. הם מונעים במידה רבה משיקולים של 'איך אני איראה'".

אך לא רק השוערים חוטאים במחשבות ביזאריות. שאלה נוספת העולה מן הסוגיה ומופנית לצד השני של המגרש היא למה הבועטים לא מכוונים תמיד לחיבורי הקורות? הרי שם סיכויי ההבקעה גדולים יותר. אסי רחמים, שהיה שוער בקבוצת הפועל ב"ש אומר כי קשה לדייק תחת הלחץ בו נתון הבועט: "בלחץ שאתה נמצא בו, אם כולם היו מצליחים לשים את הכדור במשולש, באחת הזוויות, משמאל או מימין, אני מניח שכולם היו עושים את זה. כדי לבעוט לשם, הסיכוי שתעבור את משקוף השער או הכדור יסטה החוצה, גבוה מאוד".

בעיטת 11 היא דו-קרב לא שקול. סיכויי ההבקעה גבוהים מאוד - 75% - ולכן הציפיות ביחס לעומד בשער נמוכות והוא משוחרר מראש מאשמה. הבועטים לעומת זאת, נתונים תחת לחץ כבד והדבר עלול לעלות ביוקר: קופר ושימנסקי, מחברי ספר על הכלכלה של הכדורגל, בדקו כמה עלתה ההחטאה של ג'ון טרי מקבוצת צ'לסי שהתמודדה מול מנצ'סטר יונייטד. "חישבו ומצאו שהחטאה הזאת של ג'ון טרי עלתה לצ'לסי 170 מיליון דולר", מגלה לנו פרופ' מיכאל בר-אלי. "ככה הם כותבים. אתה יכול לקבל את זה או לא לקבל", הוא מוסיף.

לאחר הסיפור המעניין הזה נשאלת השאלה האם לא מוטב להשקיע בפסיכולוג טוב כמה אלפי דולרים מאשר להפסיד 170 מיליון דולרים. החמצה, אינה סוף העולם. על כך יוכל להעיד גם מי שצלף נייר מקומט לפח ביום סגריר בנורווגיה. כדורגלנים יקרים, זה נכון שכשאתם הופכים לכוכבים אתם מוקפים דוגמניות ונוהגים ביגואר, אבל גם אם תבעטו מעל הקורה בלי כוונה, זה לא מוכרח להיות סוף הקריירה עבורכם: המדע מלמד אותנו שתמיד אפשר ללמוד גיטרה.