בריונות ברשת: קראו לי הומו בפייסבוק, חשבתי להתאבד

עדי בן ה-16 מחיפה סוגר בימים אלה מעגל ומדריך בני נוער על מניעת בריונות ברשת, לאחר שנפגע בעצמו. בטור מיוחד לקראת "שבוע הגלישה הבטוחה ברשת" הוא חושף את סיפורו האישי: "קראו לי 'קוקסינל' ו'נקבה', אף אחד לא ניסה לעצור את הסחף"

"גל התגובות לא נפסק". אילוסטרציה (חדשות 2)

שמי עדי, בן 16 מחיפה, וכמו הרבה ילדים אחרים גם אני סבלתי מבריונות כשהייתי צעיר יותר. הפעם הראשונה שנתקלתי בבריונות הייתה בכיתה ד': זה התחיל בהעלבות קטנות פה ושם, ולאט לאט זה התגבר, בעיקר בגלל שהאלימות המילולית כלפיי עברה גם לרשת.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

זה היה השלב שבו פייסבוק נכנסה לחיינו. שם אין פיקוח וכל אחד יכול להגיד ולעשות מה שהוא רוצה. לא הייתה לי שום שליטה על התגובות לפוסטים ולתמונות שהעליתי, ואף אחד אחר לא ניסה לעזור לי ולעצור את הסחף. בשלב הזה זה כבר הפך לבריונות ברשת.

עיקר האלימות המילולית נגדי הייתה בגלל העובדה שהייתי ילד קצת עדין - כולם חשבו שזוהי סיבה טובה לקרוא לי "הומו", "נקבה" ו"קוקסינל". ברגע שהתחילו לתקוף אותי מילולית בפייסבוק נוצר גל של תגובות ללא יכולת להסתיר את הקללות. הבריונות כלפיי הלכה והתחזקה, ואף הפכה גם פיזית, עד כדי כך שהתחלתי לחשוב על דרכים לשים קץ לחיי.

הרגשתי בושה גדולה ופחד: לא רציתי לספר לאף אחד את מה שעובר עליי, גם לא להורים שלי או ליועצת בית הספר. חשבתי שהם לא יוכלו לסייע וזה רק יגביר את ההתקפות של התלמידים כלפיי.

הורים - תהיו מעורבים ותפקחו עין!

בוקר אחד השארתי בטעות את חשבון הפייסבוק שלי פתוח וההורים שלי קראו את התגובות שכתבו בפרופיל שלי, על תמונות ועל פוסטים שכתבתי. הם הזדעזעו, קראו לי לשיחה ושלחו מכתב למנהלת בית הספר ולמשרד החינוך בכדי שיידעו שתופעה כזאת מתרחשת בבית הספר.

הבריונות מולי נחלשה כשעליתי לחטיבה - שם הכרתי חברים מדהימים שעזרו לי לצאת מהמצב, שתמכו בי ועמדו לצדי בזמנים הכי קשים. החלטתי לצאת מאותן קבוצות פייסבוק שאליהן השתייכתי, בהן פגעו בי בלי הפסקה.

הפייסבוק הוא המצאה עם כוונה מדהימה, אך בני הנוער בימינו הפכו אותו לכלי נשק קטלני. היום, כשכל החוויה הנוראית הזאת מאחוריי, אני מבין כמה בקלות ניתן ליפול לבריונות ברשת. מאז ומתמיד חיפשתי דרך לעזור לבני נוער שעוברים את מה שאני עברתי וכיום אני מדריך בני נוער בנושאי גלישה בטוחה ומניעת בריונות ברשת בתנועת הנוער הטכנולוגית (נטע) של עמותת תפוח, בה לומדים כיצד להשתמש לטובה בטכנולוגיה שהעולם הדיגיטלי מציע לנו.

אני רוצה לומר לכל הילדים שחווים עכשיו על בשרם בריונות ברשת, שאני יודע איך זה להיות במקום הכי נמוך שאפשר ומכיר את המחשבה שאין דרך יציאה. אך כמו שאני הצלחתי להתגבר על הקשיים - גם אתם יכולים. ולהורים - תהיו מעורבים בחיים של ילדיכם ותפקחו עין על מה שהם עושים ברשת.

ישראל 2015: 27% מהתלמידים נפלו קורבן לאלימות ברשת

בימים אלה מציינים בישראל את שבוע הגלישה הבטוחה. במערכת החינוך ובמוסדות שונים יתקיימו פעילויות הנוגעות לשימוש נכון ואחראי באינטרנט וכן יידונו נושאים הקשורים לבריונות ברשת.

מחקרים מקיפים שנערכו בנושא מלמדים כי התופעה נוגעת לחייהם של בני נוער רבים בחברה הישראלית. ממחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ע"י החוקרות ד"ר טלי היימן וד"ר דורית אולניק שמש בהשתתפות למעלה מ-1,000 בני נוער, עולה כי 27% מהתלמידים דיווחו כי היו קורבנות לאלימות ברשת, לעומת 49% שדיווחו כי נפגעו מאלימות "פנים אל פנים" (פיזית או מילולית). 45% מהקורבנות ברשת דיווחו כי נפגעו בעיקר ע"י בנים, 34% נפגעו בעיקר ע"י בנות, ו-21% ע"י בני שני המינים.

בנוסף, מהמחקר עולה כי 17% ממשתתפים דיווחו כי לקחו חלק בהטרדה באינטרנט, ו-36% דיווחו כי לקחו חלק בהטרדה "פנים אל פנים". נמצא גם כי לבנים יש נטייה לקחת חלק בהטרדה ובבריונות באינטרנט יותר מלבנות, וגם מספר סוגי האלימות בהם הם משתתפים הינו גבוה יותר. 46% מן המשתתפים דיווחו כי היו עדים לבריונות ומעשי אלימות כלפי מישהו אחר ברשת.

"המורכבות הלא מדוברת מספיק ביחס לבריונות הרשת היא העובדה שכמתבגר, להיות מחוץ לקבוצת הווטאסאפ או הפייסבוק של החבר'ה היא בחירה כמעט ודאית בבידוד חברתי", הסביר מנהל התוכן של עמותת תפוח, ערן רביב. "האלטרנטיבה של להיות חלק מהקבוצה ולספוג עלבונות והשפלות יומיומיות עשויה להיות גרועה אף יותר".