צפו: מלחמות הערכים ב"ויקיפדיה"

האנציקלופדיות המסורתיות מוצאות את עצמן במכולות למיחזור הנייר. פשוט אין מה לעשות איתן. את האנציקלופדיות החליף אתר אחד שדי זילזלו בו בהתחלה – ויקיפדיה. את המומחים והפרופסורים החליפו כאלו שעובדים בהתנדבות. מיהם האנשים האלו? ועל מה הם רבים כל כך הרבה? צפו בכתבה על המקום שבו עדיין רבים על ערכים

צפו בכתבה המלאה (יח"צ)

זה סיפור עם ערכים. 150 אלף ערכים. בשבוע שעבר חגגו פה 10 שנים לוויקיפדיה העברית, בת מוצלחת לאנציקלופדיית הרשת העולמית. אבל מאחורי הקלעים, מתנהלות לא מעט מלחמות. יונתן חורן היה בן 17 בימי מלחמת לבנון השנייה, והוא רצה לראות מה אומרים עלינו בעולם: "הייתה חופשה בתיכון, הייתי משועמם, הסתכלתי באיזה ערך בוויקיפדיה באנגלית, ניסיתי לערוך וראיתי שיש דברים מאחוריו: דפי שיחה, כל מיני פוליטיקות, היה מעניין לראות מה זה". סביב הערך "חיזבאללה" התנהלה אז מלחמת עריכה. יונתן נשאב לוויכוח. "מי שם אותנו לקבוע שחיזבאללה הוא ארגון טרור ושהאצ"ל הוא לא ארגון טרור? הוא גם ביצע הרבה פעולות שרבים כינו אותן 'פעולות טרור'. אז למה, בגלל שאנחנו בעברית, ננקוט בעד העמדה הישראלית? ואז בוויקיפדיה הערבית יכתבו אולי שהשואה לא קרתה? אז הלכתי ושיניתי", מספר חורן.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

פעיל אחר נכנס מולו לקרב שינויים ומחיקות. הוויכוח עבר לפסים אישיים ואחר כך לאיומים אישיים ממש. "היה שלב מסוים שהוא רשם: 'הדבר היחיד שאני אגיד זה "מויסר"'. אז אמרתי לו שאם אני יחד עם יצחק רבין, זה בסדר", מתאר חורן.

מלחמת לבנון השנייה נמצאת במקום השלישי בטבלת הערכים המסוכסכים ביותר, מלחמות הוויקיפדיה. ליאור גולגר, פיזיקאי רפואי, עדיין שירת בצה"ל במלחמת לבנון השנייה כמפתח מערכות הגנה נגד טילים. את הקרבות על הערך שנפתח אחרי המלחמה, הוא ניהל בעיקר מול אדם בשם אפי. "הוא העלה לערך כל מיני טענות על זה שהוחטאנו באותה מלחמה, שהתקילו אותנו, שנתקלנו שם בטילים שלא הכרנו ובהיקף שלא הכרנו", הוא מספר. "שאלתי אותו מה המקור לכל הטענות האלו, כי הרי אנחנו אנציקלופדיה, אנחנו לא באים לעשות איזה מחקר מקורי משלנו. אמרתי לו שיילך להביא לי מקורות למה שהוא טוען. עניין אותי לראות מי החוצפן שהעז לטעון אחרת, ואז התפרסמו הדוחות של ועדת וינוגרד וחיזקו את הסברות שלי".

במקום הרביעי: ארגון "בצלם"

האם באמת חייבים פרספקטיבה היסטורית כדי לכתוב את ההיסטוריה? פרופ' שלמה אהרונסון מהאוניברסיטה העברית חושב שממש לא. למעשה, מבחינתו כהיסטוריון, דפי השיחה שבהן מתועדות מלחמות העריכה מעניינות יותר מאשר הערך עצמו. "זה מה שלימדו אותנו באוניברסיטה: שצריך פרספקטיבה, מה שמנקודת הראות שלי יכול להיות שזו טעות מוחלטת, מפני שאתה חי את האירועים. כשאתה חוזר לאירועים האלו אחרי 30 שנה, מתחיל ויכוח בגלל ניירות שנמצאו בארכיונים כאלה ואחרים, כולם מדיפים ריח של אבק וכולם נטולים לעתים קרובות את נשמת ההיסטוריה", הוא מנמק.

במקום הרביעי בדירוג הערכים המסוכסכים נמצא ארגון "בצלם". "יש הרבה ויכוחים על מקורות המידע שלנו ועל האמינות של 'בצלם'", מעידה ג'סיקה מונטל, מנכ"לית הארגון. אלפי עריכות עבר הערך העוסק בארגון זכויות האדם בשטחים. בעיקר משנים להם את ה"גדה" ל"יהודה ושומרון". ללא ספק שכתוב פוליטי. אז מי נטפל לערך? "היו כאלו שנחסמה להם האפשרות לערוך בוויקיפדיה. היה אדם אחד שהועסק על ידי ארגון שמנסה להכפיש ארגוני זכויות אדם, ושפעל בניגוד לכללי האתיקה של ויקיפדיה", טוענת מונטל.

דוד שי, מתמטיקאי על פי השכלתו, ובכיר בחברת מיחשוב גדולה, הוא מחלוצי ויקיפדיה העברית ושיאן העריכות הבלתי מעורער. קרוב ל-200 אלף. הרבה מלחמות עריכה הוא ראה בשנותיו בוויקיפדיה. "בסופו של דבר, דברים מתייצבים", הוא אומר. "בדרך כלל מגיעים להסכמה או להכרעה ברוב קולות. במקרים של ויכוחים מאוד קיצוניים, אז יש לנו גם מנגנון של הצבעה פורמלית".

לא מעט אנשים מנסים לשנות את הערך שנכתב עליהם. הרבה פעמים אלו פוליטיקאים שיודעים שזיכרון הציבור קצר. "בערך 'חיים רמון' מישהו מאוד התאמץ לצמצם את המשקל של ההרשעה שלו, ולא הצליח במטרה הזאת שלו", מדגים שי. "בערך 'רון חולדאי' ראינו בהחלט לפני הבחירות הקודמות לרשויות המקומיות מעורבות של איש יחסי ציבור שלו".

חוגגים עשור עמוס במלחמות עריכה (חדשות 2)

עוד בטבלה: שרון, ליף, בית"ר וחב"ד

ומי עוד ברשימת עשרת הערכים השנויים ביותר במחלוקת בעשר השנים האחרונות? אריאל שרון, מעליו בית"ר ירושלים ומבצע עופרת יצוקה. פוליטיקה, מלחמות וכדורגל - כל מה שמרתיח לנו את הדם. ואחר כך: דפני ליף. "היא הייתה יחסית אלמונית, אבל התחילו להיות כתבות עליה", נזכר יונתן חורן. "אבל יש אנשים שנוטים למחוק דברים שהם לא מדעים מדוייקים אלא יותר תופעות חברתיות. אבל היום כבר אף אחד לא מערער על העובדה שהיא צריכה להיות שם".

מעל דפני ליף נמצא היישוב היהודי בחברון. לא מפתיע. אבל במקום הראשון של טבלת קרבות הוויקיפדיה נמצא הערך על חסידות חב"ד. ובמקום השני - פולמוס המשיחיות בחב"ד. "הערך על פולמוס המשיחיות קיים מאז 2010 וחצי מהזמן בערך הוא בכלל חסום, מרוב שהיו לנו מלחמות עריכה", מספר שיע, פעיל בוויקיפדיה. "לפני שלמדתי איך מתנהגים גם אני השתתפתי במלחמות האלו".

לחב"ד חשוב מאוד איך היא נתפסת בחוץ. הקרבות משקפים מאבק שמתחולל בתוך החסידות מאז פטירת הרבי בין המשיחיסטים שמוחקים שם שוב ושוב את תאריך פטירתו לבין הזרם המתון יותר. "בגלל שהיה פלונטר כל כך גדול בחסידות חב"ד, אמרתי שהגיע הזמן לעשות ערך מיוחד על הנושא הזה כי ברגע שבאמת נציג את הדברים בצורה ויקיפדית, לא יהיה מנוס מלהכיר בעובדות", טוען שיע. עם זאת, יש מי שמוצא בכך נקודת אור: "למרות המשבר הקשה, הדיונים הפנים חב"דיים, עדיין מתנהל דיון תרבותי", אומר חיים לוריא, שליח חב"ד באוקראינה, עורך תוכן

בוויקיפדיה, כל אדם רשאי לכתוב ערכים ולערוך ערכים שכתבו אחרים. העיקרון הוא חכמת ההמון. אבל בפועל, קבוצה די מצומצמת עורכת את ויקיפדיה והיא נוקטת חשדנות זהירה כלפי אנשים לא מוכרים. "בימים כאלה לאנשים יש את התחושה שיש להם איזו שליטה על מהלך כתיבת ההיסטוריה. זו תחושה שגויה. אני חושב שאיפשהו הדבר הכי נכון לעשות עם ערכים אנציקלופדיים בעיתות מלחמה, זה לנעול אותם ולזרוק את המפתח. עד שתיגמר המלחמה", מסכם ליאור גולגר.