מתקפת סייבר – לא מה שהבטיחו לנו?

באנונימוס מבטיחים לנו הערב, בשעה שש, מתקפה חסרת תקדים על אתרי אינטרנט ומשתמשים ישראלים ברשת. כבר אמש החלו ניסיונות פריצה ופרסומים שונים ברשת של נתוני כרטיסי אשראי וחשבונות מייל ופייסבוק ישראלים, והבהלה לכאורה בשיאה. עם זאת, במסגרת השאלה היומית מבהיר מומחה האינטרנט טל פבל - "זו רק לוחמה פסיכולוגית"

מתקפת סייבר - לא מה שהבטיחו לנו? (צילום מסך)

המושג מתקפת סייבר נשמע לרבים מאיתנו מאיים במיוחד, אבל בעיקר מסתורי. מה באמת אפשר לעשות במסגרת מתקפה כזו, האם אפשר להתגונן והאם יש צורך? מומחה האינטרנט טל פבל עונה.

מה עשוייה לכלול המתקפה של אנונימוס?

ברמת המשתמשים הביתיים, ייתכן ונראה פריצה לחשבונות מייל או פייסבוק, כמו שלכאורה בוצעו גם בימים האחרונים. מדובר בהטרדה או אי נוחות, אבל לא מעבר לזה. אפשר לנסות לגנוב גם קבצים כאלה ואחרים. רמה אחת מעל, ראינו שפורסמו לכאורה פרטים של כרטיסי אשראי ישראלים, אבל צריך להיות מאוד זהירים בקביעה הזו, כי קשה לקבוע באופן חד משמעי שזה אכן מידע מהימן.

מעבר לזה, יש ניסיון לפגוע בארגונים, באתרי האינטרנט של חברות וגופית שונים - להשחית אותם, להחליף תמונות, ואולי אפילו לנסות ולחדור למאגרי המידע. גם ברמת הממשל כמובן יש ניסיונות להשבית ולהפיל בצורה מרוחקת אתרי ממשלה.

ומה לגבי הפעולות שעליהן כבר דווח?

צריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל. גם אם נעשות פעולות, יש כאן המון עניין של לוחמה פסיכולוגית. לא כל כרטיס אשראי או כתובת מייל שמוגדרת על ידי הפורצים כשייכת לישראלי, אכן שייכת לישראלי. הרבה מהמידע הזה מזוייף. כמו כן, לא כל פריצה בהכרח בוצעה עכשיו. ייתכן שזו מתקפה שתוכננה זמן רב ונערכו אליה בחודשים האחרונים, אבל חיכו לפרסם את זה בשעת הכושר.

מה אפשר לעשות כדי להתגונן?

צריך להיזהר ולנקוט באמצעי האבטחה הדרושים גם ברמת המשתמש הביתי. רצוי להחליף ולהקשיח סיסמאות ולגבות קבצים. עם זאת, צריך לדעת לקחת הכל בפרופורציה, ולזכור שיש פה הרבה עניין של פעולה תקשורתית ולוחמה פסיכולוגית.

המתשמש הישראלי ירגיש את המתקפה? אילוסטרצ (חדשות 2)

מיהם אנונימוס? מי עומד מאחורי המתקפה?

אנונימוס, כשמו כן הוא - זה לא ארגון, זה לא גוף, זו לא אגודה. אני קורא לזה צֶבֶר של אנשים שמאוגדים על ידי אידיאולוגיה אחת - שאפשר לכנות אותה הגנה על חופש הפרט וחופש הביטוי בעולם הפיזי ובעולם המקוון. ישראל כלל לא עומדת במרכז ההתעניינות שלהם. חבר באנונימוס יכול להיות, למעשה, כל אחד. לדוגמה, אדם שהוא ביום סטודנט ואחר הצהריים תוקף אתרים כשהוא מונע מאידיאולוגיה.

הואיל ומדובר בצֶבֶר אנונימי יש פה הרבה מאוד אינטרסים, ואינטרסים מתנגשים. לדוגמה, בשבוע שעבר גורמים באנונימוס הודיעו שהם פרצו לשרתים של משרד החוץ הפלסטיני והודיעו שהוציאו מידע. לפני כן היו פעולות נגד אירן, והיום הם הודיעו שתהיה פעולה גם בצפון קוריאה. יש שם לא מעט דעות שונות ואינטרסים מנוגדים.

בנוסף, לאנונימוס הצטרפו על פי הטענות שלל ארגוני האקרים מרחבי המזרח התיכון והעולם האיסלמי, כשמה שמאחד את כולם זה סוג של נקמה בישראל על פעולתה בעזה ויחסה לפלסטינים. הם מצהירים שמדובר בנקמה בישראל ונסיון למחוק אותה מהמפה האינטרנית.

מה לגבי פעולת התגובה שמבטיחים האקרים ישראלים?

יש להם חשבון טוויטר שהחל לעבוד ביום-יומיים האחרונים. אם לאפיין את הפעילות של האקרים ישראלים לאורך השנה האחרונה, ניתן לומר שזו פעולה מתגוננת. גם אותו האקר שפרץ לאתרי חיזבאללה ואתרי חדשות אירנים, ביצע פעולת מחאה. לא מדובר באנשים שקמים בבוקר ומחליטים לפרוץ - אלא תגובה ומענה.

השיא עוד לפנינו?

ה"יוזמים" דיברו על היום בשש בערב, אבל מאוד ייתכן שהכוונה הייתה לשש בערב אתמול, כי כבר אז החלה פעילות. לא מן הנמנע שנראה גם הערב הודעות על פריצות והשחתה של אתרים ישראלים, בהם גם אתרי ממשל, אבל צריך לקחת את ההודעות האלה בערבון מוגבל. כשגוף או חברה משביתים במודע את האתר, קל לבוא ולומר שהוא הופל, אבל זו לוחמה פסיכולוגית. ייתכן ואתרים שנראים כלא זמינים הושבתו באופן יזום.

ד"ר טל פבל הוא מומחה לאינטרנט ולטכנולוגיות מידע במזרח התיכון ובעולם האיסלאמי