האם מיקרוסקופ ענק יגשר בין אירן לישראל?

במסגרת יוזמה בינלאומית, מדענים ממספר מדינות ביניהן גם מישראל ומאירן בונים יחד מיקרוסקופ ענקי בירדן שעשוי להוביל לגילוי תרופות חדשות. "הפרויקט הוא מגדלור של תקווה לאנשים שמעזים להאמין", אמר הפרופ' הישראלי. האירנים מאופקים יחסית: "יוביל את המדענים מכל האזור לעבוד יחדיו"

הסינכרוטרון של שומשום (BBC)

פרויקט חדש שמנסה להשתמש במדע ככלי דיפלומטי, צובר עור וגידים במזרח התיכון וצפוי לעזור בגישור הפערים בין מדענים אירנים למדענים ישראלים. רשת הבי בי סי מדווחת שהפרויקט שקיבל את השם Sesame, מתרכז בירדן ומושך אליו מדענים ותקציבים מאירן, פקיסטן, טורקיה, קפריסין, מדינות ערב נוספות ולמרבה הפלא - גם ישראל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

בעוד שהממשל באירן מתחייב שוב ושוב להשמיד את ישראל, מספק נשק לאויביה וכנראה מפתח נשק גרעיני שמעמיד את קיומה של ישראל (והעולם כולו) בסכנה, הוא הביע נכונות להעביר עוד כסף לפרויקט. על פי הדיווח ברשת הבריטית, בתחילת החודש האחרון, למרות המתיחות - נערכה כבר פגישה ראשונה בנושא.

מארגני הפרויקט טוענים שהמעבדות בירדן יתחילו לעבוד בשנת 2015 ויבטיחו לעצמן תקצוב שיאפשר את הפעולות. התכנית מיועדת ליצירת הסינכרוטרון הראשון במזרח התיכון - מיקרוסקופ ענקי שמסייע למדענים ללמוד מידע חדש על ווירוסים, מה שיאפשר פיתוח תרופות חדשות. על פי המארגנים, מדובר בכלי חיוני לפיתוח מדעי מודרני והיום יש 60 פריטים כאלה ברחבי העולם - כולם במדינות מפותחות. אם באמת הוא ייבנה, הוא יהיה הראשון במזרח התיכון.

"הפרויקט הוא מגדלור של תקווה"

המתקן עצמו ממוקם במרחק 30 ק"מ צפונית מערבית לעמאן, ובראשו עומד פיזיקאי בריטי - פרופ' לוולין כריס סמית'. "זה יוצא דופן, אבל זה קורה בגלל שקהילות המדענים במדינות האלה ממשיכים לדחוף כדי להוציא את הפרויקט לפועל ומתעלמים מהקשיים הפוליטיים", הוא סיפר. "המדע הוא שפה בינלאומית - אם נדבר עליו יחדיו, יהיה ניתן לבנות גשרים של אמון שיסייעו לנו גם במישורים אחרים".

פרופסור סמית' אירח את כתב הבי בי סי באתר הפרויקט וסיפר לו על המשלחות מטורקיה וקפריסין שנועדו יחדיו, על שיח בין מדעני ישראלים, אירנים, פקיסטנים, ירדנים, פלסטינים ומצרים. "הפרויקט הוא מגדלור של תקווה לאנשים שמעזים להאמין", אמר פרופ' אליעזר רבינוביץ', פיזיקאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "אנו עוברים תקופה קשה עכשיו והיא עשויה להיות עוד קשה יותר. אבל כמדענים, אנו צריכים להביט למרחק".

אחד המדענים הבכירים באירן, הפרופ' מחמוד טאבריצקי מאוניברסיטת איספהאן נשמע מאופק יותר מעמיתו הישראלי. "כל מדען צריך כלי כדי לעבוד איתו, להדריך את תלמידיו. אבל זה כלי מאוד יקר, הוא ימלא את הצרכים של המדענים מהאזור וזה יוביל את המדענים מכל האזור לעבוד יחדיו", ציין.

על פי הפרסומים, לפרויקט הגיעו תקציבים ממדינות האזור, תקציב שכולל 5 מיליון דולר מישראל, מאירן, מירדן ומטורקיה, וכן עוד 5 מיליון דולר מהאיחוד האירופי, סיוע מארגון CERN וכן 5 מיליון דולר מפקיסטן.