יום הדין של קצב: בקריית מלאכי כבר לא גאים

יום לפני ההכרעה בערעורו של נשיא המדינה לשעבר, יצאנו לקריית מלאכי, העיר שקצב הפך לסמלה ותמיד התגאתה בו. האווירה שם השתנתה, התמלאה בספקות, וגם שם ממתינים בדריכות להחלטה שתקבע אם בן העיר ייכנס מאחורי סורג ובריח. "לא מביך אותי, לא כואב לי, לא עצוב לי", אמרה אחת משכנותיו

עיריית קריית מלאכי, היום (חדשות 2)

קריית מלאכי נראית פתאום קצת שונה ביום שלפני ההכרעה הסופית בעניינו של הנשיא לשעבר משה קצב. פעם, לא מזמן, הם היו גאים. גאים בכך שמהעיר בת קצת יותר מ-20 אלף התושבים, שהחלה את דרכה כמעברה, שקלטה עולים חדשים והפכה אט אט לעיירת פיתוח - יצא נשיא מדינה.

פעם הם היללו אותו. הוא היה אחד מסמלי העיר המובהקים, סיבה לגאווה. הסטודנט הראשון מקריית מלאכי, שגם הפך לראש המועצה והוא רק בן 24. הוא, בן המקום, זה שצמח מלמטה, היה חבר כנסת, שר, ובשנת 2000 מונה לתפקיד הממלכתי והרם ביותר - נשיא המדינה. אחד משלהם, מזרחי, מהמעברה, הפך לנשיא המדינה.

ועכשיו, ייתכן והוא ייכנס לכלא לזמן ממושך, וקריית מלאכי תהיה המקום בו גר פעם נשיא המדינה, שהפך בינתיים לעבריין מין סדרתי. לא כך הם רוצים שיזכרו אותם. עכשיו, הם כבר הרבה פחות זקופים. כבר לא מכריזים בגאווה. כבר לא מגבים אותו, או מגנים עליו. היום, רבים מתושבי העיר כבר לא מביעים בו תמיכה. האווירה שם השתנתה. הם מתנערים ממנו.

שכן: ערך הדירה שלי ירד

פעם כולם רצו לגור בסמוך אליו. זה היה סמל סטטוס לגור ליד נשיא המדינה. היום הם טוענים שמה שבעבר היה ערך נדל"ני, הפך למאוד לא משתלם. "ערך הדירה שלי ירד כמעט בחצי" אומר אלי שכן של קצב. "כשהוא עוד היה נשיא רציתי למכור את הדירה וקיבלתי הצעת מחיר. היום, המחיר נחתך בכמעט חצי". כנראה שאף אחד לא שש לגור בסמוך לעבריין מין מורשע, למרות המיקום השליו והפסטורלי של הבית שממוקם בשכונה טובה במרכז העיר.

לאורך שנים ניסו למתג את קריית מלאכי. למשוך אליה תושבים מבחוץ. ניסו להפוך אותה ל"עיר קולינרית". היה אפילו רעיון לצרף לשם כך מתכונים לחשבון הארנונה. היום, זאת העיר שבה מתגורר הנשיא לשעבר שהורשע באונס. מחר ייתכן והעיר תוכתם. שמה תמיד ישתלב לצד אזכורו של מי שניצל את מעמדו הרם כדי לתקוף מינית.

אי אפשר למצוא בעיר המנומנמת, יום לפני ההכרעה בערעור קצב, אזכור משמעותי לסערת הרוחות שפוקדות את בית בן העיר המפורסם ביותר שלה. העיר מנסה להתמודד עם המבוכה ובעיקר עם כלי התקשורת שמוצאים בה הרבה יותר עניין מאז התפוצצה הפרשה. מנסים להתרגל למצלמות שמלוות את הנשיא מבית הכנסת - ובחזרה.

"לא מביך אותי, לא כואב לי, לא עצוב לי", פוסקת בנחרצות אחת משכנותיו של קצב תוך כדי גירוד מספר כרטיסי מזל ברצף. "חבל שאתה לא מבין מרוקאית, יש אמרה שאומרת "לימתא אלייז'בו א'לליי קיימו" שאומרת שמי שעושה שטויות בחדרי חדרים, משלם על מעשיו".

משה קצב לא נהג ולא נוהג לפקוד דוכני מזל. אומרים שצריך לעזור לגורל. גם למזל. ואת מזלו הטוב הרחיק קצב בשתי ידיו כשהחליט לדחות את הסדר הטיעון בעניינו. אותו הסדר שהיה משאיר אותו בוודאות מחוץ לכלא. קצת מובך, אבל חופשי.

"פעם היו שולחים אותו לגיליוטינה"

"אני פה כבר מיוני 1969 כשקצב היה ראש המועצה", מספר תושב אחר שהגיע גם הוא לדוכן הפיס לנסות את מזלו. "כבר אז הייתה מהומת אלוהים על כך שהוא התחיל עם המזכירה שלו, אנשים לא זוכרים, הם עוד לא נולדו, אבל כבר אז היו דיבורים. לפי דעתי חיפשו אותו. הרבה שרים עשו דברים שכאלה, אבל אותו חיפשו, כי הוא כיוון להיות ראש ממשלה, כנראה הוא הפריע למישהו".

"פעם בימי הביניים היו שולחים אנשים לגיליוטינה", הוא הוסיף. "היום יותר עדינים, אין גיליוטינה, אז מוצאים דברים שכאלה, אותו שולחים לכלא ל-7 שנים, עדיין יותר טוב מלהוציא להורג, לא?".

למרות הכל, האיש לא בטוח שקצב ימצא עצמו בסופו של דבר בכלא. "יכול להיות שיהיו הפתעות", הוא אומר בזהירות. "אם הוא לא ייכנס לכלא זה רק בגלל שהוא היה נשיא, ובעיני העולם זאת בושה". למרות זאת הוא מבהיר, "אין עשן בלי אש, אם הוא לא ייכנס לכלא אופתע. הסיכוי היחיד שלו זה אם בית המשפט יחשוב שהוא התענה מספיק".

הדרך המרכזית לביתו של קצב עוברת ברחוב ז'בוטינסקי, מייסד תנועת הרויזיוניסטים והאב הרוחני של תנועת הליכוד, בה ייבחר כעבור עשרות שנים בשנת 81' אחד מחברי הכנסת הצעירים ביותר בתולדותיה "הכוכב המזרחי העולה". באופן פרדוקסאלי אחת מהפניות ברחוב ז'בוטינסקי מובילה גם לתחנת המשטרה המקומית.

"קצב הזיק רק לעצמו, לא לעיר"

"מחר נדע הכול", אומרים בפורום הפנסיונרים של מרכז העיר. "הוא לא שייך אלינו", הם מתנערים בתקיפות. "מה הוא אבא של העיר?. כל אחד דינו בפני עצמו, אזרח המדינה, לא משנה מי הוא".

"משה קצב הזיק רק לעצמו, לא לעיר ואפילו לא לשכונה", קובעים בפורום הוותיקים. "אהוד אולמרט גר בירושלים ולא הזיק לירושלים אלא רק לעצמו. כך גם במקרה של קצב, כל מי שחופר בור נופל בו בסופו של דבר". למרות זאת לא זוכרים כאן לטובה את הקדנציה שלו כראש המועצה: "פה הוא לא עשה כלום, אפילו עמוד חשמל הוא לא הקים כאן. אולי אם הוא היה עובד למען העיירה בזמנו, אנשים היו נלחמים בשבילו", הם מתרצים.

הבוקר קצב חוזר שוב לבית המשפט העליון, מקווה שהפעם הערכאה המשפטית בעניינו תידון אותו לכף זכות. בקריית מלאכי שבמשך שנים התהדרו בבן העיר המוצלח שפילס דרכו לצמרת, רק רוצים לשים את הפרשה המביכה מאחוריהם, כמה שיותר מהר, ולטפל בבעיות האמיתיות שעוד עומדות בפניהם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת