בציפייה, בחשש ובדמעות: כל העם המתין לגלעד

בחדרי הלידה בבתי החולים הציגו המסכים את המשדרים המיוחדים לרגל שחרורו של החייל החטוף. בחברות פרטיות "הושבתה" הפעילות בשל המתח שלפני שובו, ובקניונים התבוננו אנשים במסכי הטלוויזיות והזילו דמעה כשחמש שנים וחצי של שבי באו לקצן. העם חיכה לגלעד שליט - וקיבל

נדמה שלא היה היום מסך טלוויזיה אחד שלא הציג את רגעי חזרתו מהשבי של גלעד שליט. במאהל המחאה, מול בית ראש הממשלה בירושלים, ליוו את תמונות היום ההיסטורי דמעות של אושר ופורקן. הפעילים הנאמנים הגיעו ליומו האחרון של האוהל, כדי לחלוק יחד את הקתרזיס המיוחל של כולם.

אבל גם במקומות אחרים בלט העניין הרב שגילו הישראלים בשובו של שליט. בקניונים ריצדו תמונותיו של גלעד שוב ושוב על עשרות מסכי הפלזמות שבחלונות הראווה של חנויות החשמל. העין לא שבעה מהמראות.

"הזמן נעצר", סיפר אחד ממבקרי מרכז הקניות שעמד וצפה ארוכות במשדרים המיוחדים. אישה אחרת עמדה ומיררה בבכי: "אי אפשר לעמוד בזה, בהתרגשות הזאת. במיוחד כשיש לך בן שהוא חייל קרבי", היא הסבירה. "זה פשוט יום גדול".

בחדר היולדות המתינו לילד שיוולד - ולילד של כולם שישוב

גם בחדר הלידה של בית החולים "בילינסון" בפתח תקווה הורגשה היטב האווירה המיוחדת שאפפה את היום. ב-10:00 בבוקר, כשיישום העסקה היה בשיאו, היו שירה וערן - בני זוג שעומדים לחבוק בקרוב יילוד טרי - ממתינים בדריכות לשניים: לילדם שיוולד - ולגלעד שליט, שהטלוויזיה בחדר כוונה למשדר המיוחד לרגל שחרורו.

גם הרופאים והאחיות היו נרגשים לנוכח התמונות ששודרו ישירות מהשטח, ובין לבין עבודתם הם הקפידו להתעדכן כל העת בהתפתחויות.

לא הרחק משם, בבית המשפט בפתח תקווה, נעצרו הדיונים עם תחילת הדיווחים על שובו של גלעד ארצה בריא ושלם. פרקליטים ובעלי דין עמדו יחדיו מול המסכים - והמתינו לראות את החייל בריא ושלם.

בצהריים, הפעם בלוד, לא עבד איש במשרדי חברת "השילוח-אוריאן". נראה היה שהעובדים הגיעו למקום בעיקר כדי "לעבור את השחרור" ביחד - ולהתחבק ברגע שהמסוק יינחת, סוף כל סוף, על אדמת המולדת.

את אווירת החג חתמו פעילי מטה שליט, שהבינו כי רגע האמת אכן הגיע - וניתן לפרק את מאהל המחאה. הפריט האחרון שהוסר היה מניין הימים שהעביר גלעד בשבי. הוא נגנז עם קולות צחוק ואושר - כאלה שלא נשמעו בקרבם במשך 1,940 ימים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת