התיעוד האחרון של השדרן עדי טלמור

עדי טלמור איש גלי צה"ל, התיישב לפני שבוע על כורסא נוחה בחדר בשווייץ, לגם כוסית רעל ומת בשקט בלי סבל, אחרי שהבין שמהסרטן הסופני שלו אין סיכוי להחלים. חודש קודם לכן הסתובב בתחנה, בנו של שדרן גלי צה"ל שלמה פרץ, שצילם סרט על אבא שלו. הסרט הפך לתיעוד האחרון של טלמור, אותו ביקש להקרין לאחר מותו

בלי שיידע, הצליח בנו של השדרן שלמה פרץ לתעד את רגעיו האחרונים של עדי טלמור בתחנת גלי צה"ל. חודש לפני שייצא למסע בו יסתיימו חייו, התחיל טלמור לאבד את הקול המוכר כל כך, והפסיק לשדר מבזקים. בתחנה התחילו לשאול שאלות, והשדרן סיפר למצלמה שהוא צרוד. אחר כך הוסיף שאולי ייסע לשווייץ להתאבד.

כששלמה פרץ החליט לתעד את שירות המילואים שלו בגל"צ הוא בנה על סרט קצר לארכיון המשפחתי. אבל עדי טלמור, איש חדשות מיומן שכמותו, ראה את המצלמה וחשב בגדול. "אתם מוזמנים להאזין לשלמה פרץ, מקריין את המהדורות שאני ערכתי, ועם ישראל שמח. הכול בסדר", אומר טלמור.

"אני עדי טלמור, הגוי של שבת של גלי צהל. אבל מכיוון שאני צרוד עכשיו, וגם לא מגולח, אז מקריין את המהדורה בחור מגולח, אחרי מקלחת, מצוחצח ונאה, שלמה פרץ", הוא מספר למצלמה.

"יש לך מסמך יקר ערך"

שבועות בודדים יחלפו מהרגעים האלה ועד שייסע לשווייץ שלא על מנת לשוב. אבל באותה שבת שגרתית בדסק של החדשות, טלמור כבר היה בעיצומה של הפקת חייו. "כשהסתיים הסרט, הוא אומר לי: 'יש לך מסמך יקר ערך ביד. אתה בקרוב תדע למה. בעתיד הקרוב תדע למה'. אמרתי לו: 'אוקיי, בסדר'. אבל הוא ידע למה. הוא ידע בדיוק למה", מספר פרץ.

"אני מקווה שבתוך כמה ימים, הצרידות תחלוף, הודות לטיפול טוב, ואשוב לשדר. להתראות", אמר טלמור למצלמה. "עכשיו היום אני בדיעבד מבין למה הוא עשה את מה שהוא עשה, כי הוא היה שמח, הוא התלוצץ, הוא שלף כל מיני דברים על עצמו, הוא צחק על מה שיש", שיחזר חברו לתחנה. 

מעטפות-מעטפות נחתו השבוע במערכות התקשורת בארץ, בפנים כל מה שדסק חדשות צריך כדי להרים סיפור פותח מהר. טקסט ערוך לשידור על המקרה, חומר רקע על ארגון דיגניטס בשווייץ, כי הרי מי שמע עליהם קודם, רשימת שירים מועדפת, אפילו מספרי הטלפון של המרואיינים הפוטנציאליים כדי שאפשר יהיה להעלות אותם מיד על הקו.

הבין שהגיע לסוף המשחק

לאינטרנט הוא שלח תמונת סטילס מעודכנת, לחדשות - הפניה לוודיאו האחרון, לעורך 7 ימים אפילו המתינה כתבה מוכנה. וכולם קיבלו את ההצעה לשיר פרידה מפי ביאליק. בקיצור, כל מה שהעורך הקפדן עדי טלמור תבע במשך יותר מ-30 השנים האחרונות מהחיילים הצעירים שעברו תחת ידו בדסק החדשות בגל"צ.

"הוא לא רצה שכל אחד ישאל לשלומו ביום-יום, בטח לא רצה שאף אחד ירחם עליו. הוא הבין בעצמו שהגענו למצב של סוף המשחק", מגלה פרופ' בן קורן, מנהל מכון הקרינה, ביה"ח איכילוב. "הגרורות כבר קפצו לצלעות, היו לו כאבי תופת, והוא היה משוכנע שבסך הכול נשארו לו כחודשיים גג".

טלמור בחר למות בדיוק כמו שחי. לגמרי לבד. במחלה, בהתלבטות איך לסיים את חייו, בבחירה בכוס התרעלה בשווייץ, בסידורים הקטנים שלפני, בשמירת הפאסון עד הרגע האחרון. לגמרי לבד. עורך ומגיש את סיפור חייו בלי שאף אחד אחר יתערב לו בטקסט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק