"לא אמרתי שאני מעדיפה שהיא תמות"

הילדה חולת סרטן, בית המשפט הכריע שיש לכרות את ידה כדי להציל את חייה. זאת בניגוד לדעתה של אמה. אמה של הילדה החולה מסבירה למה היא נגד כריתת היד. "בית המשפט לא גידל את הילדה", היא אומרת

במשך שבועות מחלקת פ' את יומה בין בית החולים תל השומר לדירה הקטנה בה היא מתגוררת בדרום הארץ. מאז שבית המשפט קבע כי יש לכרות את ידה של ביתה בגלל גידול סרטני, היא לא ישנה ולא אוכלת.

הסיפור העצוב החל לפני שמונה חודשים, כשל', ביתה של פ', התלוננה על כאבים בידה. "הילדה הרגישה לא טוב", משחזרת פ', "סיפרה שכואבת לה היד, היה לה פצע קטן". באיכילוב אושפזה ל' במשך ארבעה חודשים. הרופאים קבעו שמדובר בסרטן אלים ושיש לכרות את היד. פ' התנגדה וביקשה למצוא לה טיפול אחר, אבל בית המשפט קבע כי הצלת חיי הילדה קודמת לעמדתה של האם. "הבאתי את הילדה כשהיה מוקדם, למה לא טיפלו", היא שואלת, "בית משפט לא גידל את הילדה, לא החליף לה חיתולים", מסבירה פ'.

פ' ומשפחתה ידעו אסונות קשים בשנים האחרונות: אחותה נרצחה על ידי בן זוגה, בעלה שם קץ לחייו, ולפני שנה התאבד גם אחיה שעמד להתגייס ליחידה מובחרת . מאז מגדלת פ' את בנותיה לבדה, במצוקה כלכלית ובתנאים קשים. ביתה החולה מסייעת לה.

מאז שהתפרסם סיפורה של פ' רבים מתחו עליה ביקורת, טענו שביתה אינה חשובה לה. היום היא יוצאת נגד מי שתקף אותה, מבלי להכיר את סיפור חייה. "לא אמרתי שאני מעדיפה שתמות", היא אומרת, "אני מרגישה עצב עמוק, זו ילדה שאני אוהבת".

בניגוד לדעת הרופאים ובית המשפט, פ' עדיין מתבצרת בעמדתה, לפיה אסור לכרות את היד של ביתה, ויש לה לא מעט שאלות על הטיפול הרפואי שקיבלה. גם אחרי כל האסונות שפקדו אותה, פ' ממשיכה להאמין ולהתפלל לנס. כאם שבנותיה הן כל עולמה היא מקווה שהנס יקרה, הצורך בכריתת היד ייעלם, וביתה האהובה תחלים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת