בן לילה: החדרן מהקיבוץ בערבה הפך לקונסול דרום סודן בישראל

כבר שש שנים שביס תיאנג מתגורר בישראל. בחודשים האחרונים, לצד עבודתו בבית מלון בקיבוץ אילות, הוא הפעיל מחדרון קטן המעוטר בדגלי ישראל ודרום סודן את נציגותה הדיפלומטית הלא רשמית של המדינה החדשה שנולדה רק אתמול. בריאיון ל"הארץ" הוא הביע אופטימיות שייזכה לתפקיד רשמי ויעתיק את מקום מגוריו לירושלים

בדרום סודן נמשכות החגיגות וההתרגשות לרגל קבלת העצמאות שניתנה רק אתמול, וגם רבים מבין המהגרים בארץ לקחו חלק בטקסים שונים לציון המאורע ההיסטורי. אבל מבין כולם, בולט אולי יותר מכל סיפורו ביס תיאנג. עד לפני יממה הוא שימש חדרן בבית מלון בקיבוץ אילות שבערבה - וכעת הוא נושא את תואר הקונסול הבלתי הרשמי בינתיים של דרום סודן בישראל.

תיאנג שוהה בישראל כבר שש שנים, ושואף כעת להעתיק את מקום מגוריו מהקיבוץ הצחיח אל הבירה - ירושלים, בתור שגריר.

בריאיון לכתב "הארץ" אילן ליאור הוא סיפר בהתרגשות ובגאווה רבה על תחושותיו לרגל קבלת העצמאות של חבל הארץ שממנו בא, שהתקבל כחברה ה-193 באו"ם: "אני שמח. מעולם לא הייתה לנו עצמאות, מעולם לא היינו חופשיים. אפילו הסבים שלנו לא היו חופשיים. עכשיו יהיה יותר טוב, יש לנו מדינה אמיתית".

חדרן ביום, דיפלומט בלילה

עד לשנה האחרונה התגורר תיאנג באילת, שממנה העתיק את מקום מגוריו לכפר הפליטים שבקיבוץ אילות. בחודשים האחרונים, עם הכרעת משאל העם בארצו וההכנות לקראת לידתה של המדינה החדשה, החל - הלכה למעשה - לעבוד בשתי משרות במקביל.

בבקרים לבש את מדי העבודה של בית המלון הקיבוצי, ובשעות אחר הצהריים החליף אותם בחליפה מעונבת ובנעליים מצוחצחות. כך הוא עושה את דרכו למשרד הממוקם בלב הכפר, משם מילא את תפקידו הקונסולרי הלא רשמי של המדינה שהפכה עצמה רשמית רק אתמול.

בחדרון המשמש לו כמשרד תלויים זה לצד זה דגלי ישראל ודרום סודן, לצד תמונתו סלבה קיר - נשיאהּ של המדינה חדשה. מאותו המקום, שהוקם ביוזמתו של תיאנג, הוא החל לרקום את מערכת היחסים בין ארצו החדשה לבין ישראל. יעד מרכזי נוסף שבו הוא כבר החל לטפל הוא במתן סיוע לאזרחים הדרום-סודניים השוהים בארץ ומבקשים לשוב למולדתם לממש את רצונם.

הוא סיפר כי פעילותו כבר זכתה לגיבוי מלא מצד הממשלה החדשה בדרום סודן וכן לתמיכת משרד החוץ הישראלי. את שאיפותיו להפוך לשגריר רשמי הוא לא מסתיר ואמר באופן מפורש: "אני חושב שאגור בירושלים בקרוב מאוד".

מה יהיה כשהפלסטינים יבקשו עצמאות בספטמבר?

באופן אולי מפתיע, הבהיר תיאנג כי הוא חולק תחושה של שותפות גורל עם ישראל ודווקא לא עם הפלסטינים, שמאיימים לפנות בספטמבר הקרוב לאו"ם בתקווה לקבל באופן חד-צדדית הכרה בעצמאותם ולהתקבל כמדינה בקהילת העמים.

תיאנג אף העריך כי גם אם המדינה הפלסטינית אכן תקום, למורת רוחה של ישראל, לא תמהר דרום סודן לכונן עמה יחסים דיפלומטיים: "אנחנו שומעים על ההיסטוריה של ישראל. אין הבדל בין דרום סודן אליכם. הדרומיים אוהבים את ישראל יותר מכל אחד אחר".

הוא עצמו רוחש אהבה רבה לישראל, שבה הוא מתגורר בשנים האחרותנו: "החיים פה טובים, אבל אני מתגעגע לבית שלי. אני מתגעגע לחברים, למשפחה, לקולגות ואפילו לתרבות המסורתית שלנו". ומה יהיה הדבר הראשון שיעשה כשיחזור לביקור במולדת? "אקפוץ לשחות בנילוס", הוא הבהיר.

למרות זאת, הדגישו ב"הארץ" כי בעקבות פניית העיתון למשרד החוץ, נמסר כי הם מסרבים להתייחס לקשרים עם דרום סודן. "איננו מכירים נציג רשמי של המדינה בארץ", לשון התגובה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת