באיחור של 67 שנה: בר מצווה באושוויץ

רק מעטים יודעים שמי שהביא לאקרנים את הסרט הבלתי נשכח הוא ניצול שואה בעצמו. לפני כמה ימים חזר ברנקו לוסטיג לאותו צריף במחנה ההשמדה שבו הצליח לשרוד, כדי לציין, באיחור ניכר, את עלייתו לתורה. אחרי שהתעטף בטלית הוא הבהיר: "אחרי מה שעבר עליי באושוויץ, אני לא מאמין באלוהים"

כמעט 70 שנה אחרי שאחרונת המשרפות כבתה, השאיר ברנקו לוסטיג את החיים הנוצצים של הוליווד כדי לשוב לפינה האפלה ביותר בהיסטוריה האנושית ובקורות חייו שלו.

לוסטיג, מפיק העל היהודי-אמריקני שאחראי בין היתר לסרט "רשימת שינדלר", הוא ניצול שואה בעצמו ששרד את מלחמת העולם השנייה באושוויץ-בירקנאו. לפני כמה ימים הוא חזר אל מחנה המוות כדי לערוך שם את טקס בר-המצווה שלו, בצעד סמלי ואמוציונאלי של סגירת מעגל מאוחרת.

כשהגיע לפתח מחנה בירקנאו, פסע ברנקו באיטיות לאורך מסילת הרכבת שהקרונות שנסעו לאורכה הובילו אל מותם מיליוני יהודים, וגם אותו – שהצליח להינצל מהתופת.

"בניתי את מסילת הרכבת לבירקנאו שלוש פעמים", הוא סיפר. "הפעם הראשונה הייתה כשהגעתי למחנה. הייתי אז ילד קטן בן 10. בפעם השנייה בניתי אותה בשביל הסדרה 'מלחמה וזיכרון', ובפעם השלישית שילמתי 30 אלף דולר למוזיאון אושוויץ כדי לקבל מהם אישור לשקם את מסילת הרכבת שהייתה כבר הרוסה לגמרי, בשביל 'רשימת שינדלר'".

בטקס האוסקר של 1993, כשזכה בפרס היוקרתי על "רשימת שינדלר",  הוא סיפר לקהל שהתבונן בו בהערצה על סיפורו האישי: "המספר שלי היה 3317A, אני ניצול שואה. עברתי דרך ארוכה מאושוויץ לבמה הזאת. אני רוצה להודות לכל מי שסייע לי להגיע רחוק כל כך. אנשים מתו לנגד עיניי ומילותיהם האחרונות היו שאהיה עד לרצח שלהם, לזכור. בשם ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה וכל קורבנות הנאצים האחרים, אני רוצה להודות לכל מי שהוקיר את הסרט הזה" הוא אמר אז.

ברנקו, שהגיע בפעם הראשונה לאושוויץ כילד מקרואטיה, העביר שם את שנות המלחמה לגמרי לבדו. אביו נרצח במחנה השמדה אחר ועקבותיה של אמו אבדו זמן קצר אחרי שהגיעה גם היא לשם.

"כולם חשבו שאלוהים יעזור לנו, אבל הוא לא שמע"

תחת השמש הקרה של פולין, כשהוא עטוף בטלית, עמד מפיק-העל כשמאחוריו השלט "העבודה משחררת" – ועלה לתורה בטקס בר-מצווה באיחור של 67 שנים. 

הוא חזר על דברי הרב, למרות שהבהיר כי איבד את האמונה באל כבר לפני שנים: "כולם חשבו שאלוהים יעזור לנו, אבל אלוהים לא שמע. עשיתי את בר-המצווה בגלל המסורת, כי אני חושב שהיא חשובה הרבה יותר מאשר להיות דתי. אחרי מה שעבר עליי באושוויץ, אני לא מאמין באלוהים", הוא סיכם.

לרגל הנסיעה, הקליט עבורו עמיתו וחברו הטוב סטיבן שפילברג ברכה מצולמת ומרגשת: "שלום ברנקו, אני יודע שמעולם לא הייתה לך בר-מצווה. החוויה הזאת נשללה ממך בגלל המלחמה ובגלל השואה. זו ודאי חוויה מרגשת בשבילך. עבורי, רק המחשבה על כך מרגשת מאוד. ההישגים שלך והאמונה שלך ראויים להערצה מקרב לב. אז ברכות ומזל טוב, ברנקו לוסטיג".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק