נתניהו ב"יד ושם": "קמו עלינו צוררים חדשים"

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"א נפתחו בטקס הרשמי ביד ושם. "אירן, חיזבאללה וחמאס פועלים בגלוי להשמדתנו", אמר ראש הממשלה נתניהו והדגיש: "אסור להתעלם מלקחי השואה". הנשיא פרס: "הצמרת של אירן סכנה לגורל האנושות". צפו בטקס

66 שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה, התייחדו אמש אזרחי מדינת ישראל עם זיכרון ששת מיליוני הקורבנות היהודים. את אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה פתח הטקס הממלכתי ברחבת גטו ורשה שב"יד ושם" בירושלים, שהועבר בשידור חי כאן בחדשות 2 באינטרנט. הבוקר בשעה 10:00 תישמע ברחבי הארץ צפירת דומיה בת שתי דקות.

העצרת ב"יד ושם" נערכה השנה בסימן "שברי זיכרון - הפנים שמאחורי המסמכים, החפצים והתצלומים". 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקביל בין היחס העוין למדינת ישראל בימינו לבין האווירה האנטישמית ששררה באירופה ערב השואה, ומתח ביקורת על אדישות הקהילה הבינלאומית כיום כלפי אירן וניסיונותיה להחזיק בנשק גרעיני. "לנו, לבני העם היהודי, אסור להתעלם מלקחי השואה", אמר נתניהו. "היום קמים עלינו צוררים חדשים ובעודם מכחישים את השואה הם קוראים להשמדת עמנו. אירן וגרורותיה, חיזבאללה וחמאס, פועלים בגלוי להשמדת מדינת היהודים. כל בני התרבות שבעולם, כל אלה שאומרים שהם למדו את לקחי השואה, צריכים להוקיע בצורה ברורה וחד-משמעית את אלה שקוראים להשמיד את מדינת היהודים".

"בל נבטל את האיום במילות לעג וזלזול"

נתניהו אמר גם כי "לקחי השואה צריכים לשמש לנו מצפן ומפה בהמשך דרכנו. לקח חשוב ביותר הוא שאם מישהו מאיים להשמיד אותנו, אל לנו להתעלם מאיומיו. בל נטמון את ראשנו בחול, בל נבטל את האיום במילות לעג וזלזול".

על יחסן של אומות אחרות, אמר ראש הממשלה: "האם העולם למד לקח זה? ספק בעיניי. האם אנחנו למדנו אותו? אני מאמין שכן, אבל יש להודות בכך שבתולדות עם ישראל לא תמיד הצטיינו בראיית הנולד. לעיתים הדחקנו את המציאות העגומה שלפנינו. ידידיי הרבים בעולם, לפחות בעולם הנאור, מתייחסים ברצינות לזכר השואה. אלא שהתייחסות זו מזכירה לעיתים את הגנרלים שמתכוננים למלחמה הקודמת. נדמה שלעולם קל יותר לדבר על לקחי העבר מאשר להשליך לקחים אלה על ההווה והעתיד".

על המצב שעמו מתמודדת ישראל, אמר נתניהו: "האיום על קיומנו איננו תיאורטי. אי אפשר לטאטא אותו הצדה ואי אפשר לגמד אותו. הוא ניצב לפנינו ולפני האנושות כולה. חובה לעצור אותו. אירן אף מתחמשת בנשק גרעיני למימוש מטרה זו, ועד לרגע זה העולם לא עצר בעדה".

מסר חריף לאירופה

על התדמית השלילית של ישראל באירופה והעוינות הרבה לה ביבשת, אמר ראש הממשלה: "מה לא אמרו על יהודי אירופה בימי הביניים ובעת החדשה: חזרו ואמרו שהיהודים אחראים לרבים מתחלואי העולם, ממגיפות ודבר ועד מהפכות ומשברים כלכליים. השנאה הזו לא הוטעמה רק בקרב ההמונים הנבערים. היא התפשטה, התרחבה והתנחלה אפילו במוחותיהם ובלבותיהם של הוגי דעות ואישים מובילים באירופה".

כיום, לדברי נתניהו, "אותה שנאת יהודים ישנה מתעוררת שוב בדמות השנאה למדינת היהודים. יש מי שמטילים על מדינת היהודים את האחריות לכל תחלואי העולם – מעליית מחירי הנפט ועד לאי היציבות באזורנו. אי אפשר להפקיד את גורלנו בידי אחרים. יחסנו למדינות העולם חשובים ביותר ואנו משקיעים מאמצים לטיפוחם ולפיתוחם, אבל אם לא יהיה בכוחנו להגן על עצמנו, העולם לא יעמוד לימיננו".

בסיום דבריו, אמר ראש הממשלה: "ראוי לומר כאן, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, לכל אויבינו כי ראוי שהם ידעו שהם מתעמתים עם רוחו העזה של העם היהודי שגבר על הרוע הקשה ביותר שידעה האנושות. ידע העולם כולו כי כשהעם שלנו וצבא הגנה לישראל אומרים שלעולם לא עוד, אנו מתכוונים לכל מילה".

פרס: "מדינות העולם עומדות עכשיו במבחן"

לפני נתניהו נאם נשיא המדינה שאמר: "השואה קבעה סופית שאין תחליף לבית משלנו. אין ממלא מקום לצבא הגנה לישראל. יש לנו משטר דמוקרטי היודע להתגונן כראוי ולשחר שלום כדרוש. זו תשובתנו לצורר", הוא אמר.

בהמשך, שיגר פרס מסר לעבר טהרן ולעבר הקהילה הבינלאומית: "גם לאחר השואה קיים עדיין משטר שראשיו הם מכחישי שואה ומסתירי שואה לעיני כל. זה צריך לעורר חלחלה בקרב כל אדם וזעזוע בכל מצפון. הצמר הפנאטית של אירן היא סענה לעולם כולו, לא רק איום על ישראל. היא סכנה לכל בית ולכל אתר, וסכנה אמיתית לגורל האנושות. מדינות העולם הכריזו שהן לא ישלימו עם נשק גרעיני בידי אירן. הן עומדות עכשיו במבחן התחייבותן".

שש משואות לזכר ששת המיליונים

במהלך האירוע הודלקו שש משואות, לזכרת ששת מיליוני הנספים. מי שהוזמנו הפעם לאחוז באבוקות הם שמחה אפלבאום, בן 84, ניצול מחנה אושוויץ, דינה ביכלר-חן, בת 71, ניצולת מחנה לובורגרד בקרואטיה, אנדריי קאלאראשו, בן 89, ניצול הטבח ביהודי יאסי ברומניה, יונה פוקס, בן 86, ניצול גטו לבוב באוקראינה, חווה פרסבורגר, בת 81, ניצולת גטו טרזין בצ'כיה, ואברהם אביאל, בן 82, ניצול טבח בבלרוס.

ערב יום השואה תשע"א חיים בישראל 208,000 ניצולים, שעשרות אלפים מתוכם זקוקים לסיוע כלכלי מהרשויות. מספר התקריות האנטישמיות ברחבי העולם רשם ירידה, וב-2010 התרחשו 614 תקריות אלימות, קצת יותר ממחצית ממספר האירועים ב-2009. בבריטניה נרשם המספר הרב ביותר של תקריות אנטישמיות (144), אחריה צרפת (134) וקנדה (99). בגרמניה אירעו 38 אירועים אנטישמיים, חמישה יותר מב-2009.

רוצים לקבל את כל העדכונים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק