דוח המבקר על המוכנות לרעש אדמה: "מחדל חמור ומתמשך"

אזור הצפון נחשב לפגיע ביותר במקרה שרעידת אדמה קשה תכה בישראל. לפי ההערכות, בתי החולים בו ייהרסו, חומרים מסוכנים מהמפעלים במפרץ ידלפו ורבבות ישראלים ייהרגו. בעקבות רעידת האדמה אנו מביאים לכם כתזכורת את דוח המבקר שחוזה שחורות במידה ותתרחש בישראל רעידת אדמה חזקה

"דגל אדום", כך הגדיר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס בשבוע שעבר את ממצאי הדוח שחיבר על עמידות המבנים והתשתיות בישראל במקרים של רעידות אדמה. הוא מחה על כך שלמרות אזהרות חוזרות ונשנות על חומרת המצב והסכנה הנשקפת ממנו, לא ננקט כל צעד משמעותי כדי להבטיח את שלומם של האזרחים.

מבקר המדינה לא חזה שכבר שבוע לאחר מכן, תרעד האדמה בישראל. על פי דיווחים מגולשי חדשות 2 באינטרנט, שהיו הראשונים לדווח על רעידת האדמה, הורגשה רעידת האדמה בין השאר בת"א, בקריות, בשרון, בב"ש וגם בירושלים. עדיין לא ברורה עוצמתה של הרעידה. לפי הידוע, הרעידה לא גרמה לנזק או לנפגעים.

ממשטרת מחוז הצפון נמסר כי התקבלו במוקד 100 קריאות רבות של אזרחים על רעידת אדמה. בבדיקה שערכה המשטרה עם המכון הססמולוגי, התרחשה רעידת האדמה בעוצמה 5.9 באזור כרתים והורגשה במספר מקומות בארץ, בעיקר באזור שבין נהריה לצפת. למרות הודעת המשטרה, עדיין אין אישור מהמכון הססמולוגי לדיווחים.

המבקר מזהיר: בתי הזיקוק יסכנו אלפים

כשברקע ממשיכות להגיע מיפן התמונות מהנזקים הקשים שהסב רעש האדמה לכור בפוקושימה, מזהיר לינדנשטראוס כי זיהום קשה של חומרים מסוכנים עלול להתרחש גם בארץ – במקרה שהארץ תרעד.

הדאגה הגדולה ביותר, לפי הדוח, נשקפת מסביבת בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה. "האזור עתיר מתקנים המכילים חומרים מסוכנים, אשר פגיעה בהם עלולה לסכן את הציבור ולגרום נזקים ניכרים לסביבה". ביקורת נוקבת הטיח המבקר בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה בסוגיה, והאשים כי שם "לא השלימו את תהליך יישום המסקנות בדבר קביעת תנאים ברישיונות עסק ובהיתרי הרעלים של מפעילי המתקנים האמורים, כדי להבטיח שהם ייערכו כראוי לרעידות אדמה".

"לדאבון הלב, מוצא עצמו משרד מבקר המדינה מתריע בשער זה כ-20 שנה בסדרה ארוכה של דוחות בנושא מחדל ההיערכות לרעידות אדמה. ליקויים משמעותיים לא תוקנו ואף החריפו. ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים, בטיפול, בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה. תקצוב חסר וקיצוצי תקציב במשך שנים, שנעשו בלא שנבחנה באורח מקיף השפעתם על ההיערכות לחירום, הביאו לפגיעה קשה בתחום זה".

בשנת 1999 הוקמה ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה, שהוטל עליה, בין היתר, לטפל במכלול סוגיות ההיערכות לטיפול בנזקי רעשים. אלה מתחלקות לשני חלקים: הראשון מביניהם עוסק בפעולות מניעה שיש לבצע לפני הרעידות, והאחר בתכנון פעולות שאמורות להתבצע בזמן האירוע או מעט אחריו - כדי להחזיר את החיים למסלולם התקין בהקדם האפשרי, תוך מתן דגש על פינוי האוכלוסייה מהאזורים שנפגעו וטיפול בחומרים מסוכנים שם.

תרחיש האימים: 16 אלף הרוגים, 377 יפונו מבתיהם

שנתיים אחר כך, ב-2001, פרסם גם מבקר המדינה דאז אליעזר גולדברג דוח באותו הנושא. במרס 2004 הוקמה ועדת היגוי בהשתתפות נציגים ממשרדי התשתיות הלאומיות, הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון שבמשרד הפנים. בעקבות עבודת מטה שנערכה לאורך שנה, הוחלט לאמץ שם תרחיש היערכות לרעידות אדמה.

אותה התכנית מתבססת על הנחה שאת ישראל, ובעיקר את אזור הצפון, יפקוד ראש אדמה חזק בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר שיגרום אבידות קשות בנפש וברכוש. כמו כן, נלקחה בחשבון פגיעה ואף הרס של תשתיות שונות, ובהן מתקנים ציבוריים, מפעלי תעשייה ועוד. לפי ההערכה, אם תרחיש זה יתממש הוא עלול לגבות את חייהם של לא פחות מ-16 אלף ישראלים. כ-6,000 ישראלים צפויים להיפצע קשה, 83 אלף באורח קל - כל אלה, לצד 377 אלף מפונים, 10,000 מבנים הרוסים, נזק כבד ל-20 אלף מבנים אחרים ונזק קל עד בינוני ל-104 אלף בניינים.

הסכנה: בתי החולים בצפון ייפגעו, התקשורת תנותק

בין הממצאים המטרידים שעלו מהדוח גם מצבם של בתי החולים בצפון, במקרה שאת האזור יכה רעש אדמה עז. מבקר המדינה הזהיר כי בתרחיש כזה, צפויים להיפגע באופן ניכר מוסדות בריאות רבים בצפון: "במסמך של משרד ראש הממשלה מספטמבר 2003 נאמר כי סקר ראשוני שעשה משרד הבריאות בבתי החולים 'פוריה' בטבריה, 'זיו' בצפת, וכן 'בני ציון' ו'רמב"ם' בחיפה, מלמד שרוב מבנים אלה ייהרסו ברעידת אדמה, וחלק נכבד מהמערכות האלקטרו-מכניות שבהם יקרוס".

לטענתו, למרות הזמן הרף שחלף והסכנה הקשה, "לא נמצא שמשרד הבריאות או ועדת ההיגוי השתמשו בממצאי הסקרים כדי לתקצב את החיזוק של בתי חולים אלה, הנמצאים כאמור באזורי סיכון גבוה".

גם בתי המגורים אינם עמידים מספיק בפני רעידות אדמה. "על פי נתוני משרד הפנים, בשנת 2003 היו במדינה כ-171,800 מבני מגורים באזורים השוכנים באזורי סיכון גבוה לרעידות האדמה, והתגוררו בהם כ-1.2 מיליון נפש. ראוי לציין שמבנה שאינו עומד בתקן הבנייה הוא מסוכן, בין שהוא נמצא באזור סיכון גבוה לרעידות אדמה בין לאו", לשון המסמך. מפגעים נוספים שעלולה לגרום רעידת אדמה חזקה בישראל נוגעים לפגיעה באספקת מי השתייה וכן לחשש מפני זיהום שלהם. שיבושים קשים צפויים גם באספקת הדלק והחשמל, בפעילות מערכות החינוך, התחבורה והתקשורת ועוד.

המבקר מאשים בדוח כי למרות האזהרות, רוב הליקויים שהתגלו לא טופלו כראוי. הוא הצביע על עיכוב ניכר בהסדרת תקצוב ההיערכות לרעידות אדמה, וסבור כי הממשלה לא עושה די כדי להגביר את המודעות בחיזוק המבנים והכנתם לתרחיש האימים. על תכנית "תמ"א 38" לחיזוק בתי מגורים, טען לינדנשטראוס כי זו אינה מספקת תמריץ אמיתי שיביא את האזרחים להתגונן מפני רעשי אדמה.

"על הממשלה לקבוע צעדים אופרטיביים לקידום הנושא, דהיינו, להקצות למשרדי הממשלה תקציב מיוחד לעניין ההיערכות", סיכם מבקר המדינה. "עליה להורות על חיזוק המבנים שיש לחזקם, ולוודא שהדבר אכן נעשה".

תגובת משרד הפנים: האזרחים לא מודעים, אנו מפעילים אתר אינטרנט

במשרד הפנים מסרו בתגובה: "מהדוח עולה כי מבין כל הגופים הנוגעים לעניין, משרד הפנים הינו הגורם שקידם את נושא חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה  בצורה משמעותית ביותר, זאת  על ידי קידומה של תמ"א 38 והשינויים שערך לה בשנים האחרונות. מגבלותיה של תמ"א 38 שהיו ידועות וברורות, שכן אין ביכולת התמ"א להשפיע על מקומות שבהם ערכי הקרקע נמוכים בייחוד בפריפריה שכן זה רק כלי אחד מיני רבים לעידוד חיזוק המבנים, וכי ללא האמצעים הנוספים לא ניתן לפתור באופן כולל נושא זה".

עוד קראו במשרד הפנים "לגורמים האחראיים, ובראשם ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, לקדם שורה של אמצעים משלימים או חלופיים שיגרמו להגברת היקף הפרויקטים לחיזוק המבנים - ביניהם הקצאת מקורות מימון לחיזוק מבנים בפריפריה, העלאת מודעות הציבור לקיום התמ"א ולצורך לחיזוק מבנים. משרד הפנים פועל לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה במגוון האמצעים התכנוניים שבסמכותנו: בין היתר באמצעות מתן הנחיות מקצועיות ליישום התמ"א, הפעלת אתר האינטרנט הייעודי לציבור הרחב ובחינת הצורך בעדכונים לתכנית. בימים אלה נערכים שינויים  נוספים לתמ"א שיגדילו פעם נוספת את התמריצים התכנוניים לחיזוק המבנים".

ואיך צריכים להתנהל האזרחים? "באזורים שבהם התמ"א אפקטיבית מבחינה כלכלית, החסם המרכזי המונע את מימוש הזכויות על פי התמ"א היא עדיין המודעות הנמוכה בציבור לצורך בחיזוק המבנים בפני רעידות אדמה. תוספת זכויות בניה שמקודמת כיום לא תסייע בהשגת הסכמת דיירי הבניין ובעליו לחיזוק המבנה. לגבי מימון החיזוק, יצוין כי אין באפשרותו של משרד הפנים לסייע תקציבית בחיזוק המבנים. כמו כן, לא נראה נכון להעביר את האחריות בעניין ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, ולטשטש בדרך זו את גבולות האחריות של הגורמים השונים בעניין ההערכות לרעידות אדמה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק