שמעון פרס: "היו עליות ומורדות אך תמיד אהבה"

"אני כל כך גאה שהקדוש ברוך הוא נתן לי את ההזדמנות לחיות עם האישה הנפלאה הזאת 73 שנים", ספד בעצב שמעון פרס לרעייתו שנפטרה אתמול. עוד סיפר על היחסים בניהם: היו עליות ומורדות, אבל תמיד עם אהבה, תמיד עם רגש". צפו בדברי ההספד המלאים של נשיא המדינה

נשיא המדינה שמעון פרס ספד היום בצער ובכאב לרעייתו סוניה, שהלכה אתמול לעולמה בגיל 87. הנה הדברים המלאים שנשא בטקס ההלוויה.

"תודה שבאתם לחלוק כבוד לאישה נפלאה שכל חיה ברחה מהכבוד ויצרה כבוד משלה. כבוד אדם טהור ונדיב. זה היה לפני 73 שנים, הייתי פה חניך בכפר הנוער בן שמן. באותם הימים מוקף בסביבה עוינת, בימים עבדנו ובלילות שמרנו.

כמה רגעים מכאן עמד ביתה של סוניה ולידו היה מוצב. אני הייתי אחראי על המוצב הזה. שמירה קצת איחרנו, וראיתי ילדה צעירה מטפלת בגינה, לבושה מכנסיים קצרים, יחפה, עם צמה על ראשה. עם פנים נפלאות, חטובות כפסל יווני. ידעתי שזו אהבה ממבט ראשון.

התביישתי לגשת אליה, עוד לילה ועוד לילה, ועוד בוקר ועוד בוקר. סוף סוף ניגשתי, שאלתי אותה מדוע היא עובדת בגינה ברגליים יחפות, כי היו אז נחשים. היא אמרה לי בבת צחוק: 'אני טבעית'.

"היתה חלק מהטבע"

היא היתה חלק מהטבע, מהטבע הנותן, התורם, כעץ את פירותיו, כפרח את יופיו, כאדם את נדיבותו. כך היתה תמיד, נותנת ונותנת כל אדם. בעיקר לכל אדם שזקוק יותר. היא מעולם לא סטתה מדרכה. היתה לה דרך משלה, הצירוף של חוכמת לב וחוכמת אדם, ביחד.

ואני ידעתי את העקרונות: תהיה עצמך, מה שאתה ללא טיפת זיוף, ללא טיפת העמדת פנים, ללא טיפת עשיית רושם, ללא בקשת תמורה. בשום פנים ואופן. אף פעם לא הגיע לה שום דבר, אבל הגיע לאחרים כל מה שהיה לה, בתנאי שזה יהיה בצנעה והצנעה היה חלק מהטבע שלה. לא ניתן למיקוח, לא ניתן לשינוי.

ידעתי עוד דבר, שבכל מצב החלש הוא הצודק, הזקוק הוא הראוי לתשומת לב ראשונה. היא אהבה את הארץ, אהבה אנשים. מעולם לא רצתה להיות מורמת מהעם, תמיד רצתה להיות חלק ממנו, חלק מהעם הטוב, אדם טוב של עם טוב.

את רוב עבודתה היא עשתה בסתר, הלכה לשטוף רצפות למוסדות של ילדים מפגרים או של חולים. אף פעם לא רצתה להיות במועצת מנהלים, היא העדיפה את הרצפה על פני התקרה.

הביטחון היה לה יקר מאוד. החיילים, הצבא, המדינה ואני ידעתי שכל דבר שאני אעשה למען הדברים האלה יהיה לי תמיכה של מאת האחוזים. כל דבר אחר, לא בא בחשבון, לא חשוב. היא גידלה את הילדים שלנו באותה קפידה שנהגה בעצמה -לומר אמת, לא לבקש דבר, לא ליפול למועקה, תמיד להתנדב תמיד להיות במקום שבו צריך לעמוד אדם.

"אהבתי אותה ממבט ראשון"

כאן נישאנו בכפר הזה, כאן היא גדלה, את המקום הזה היא אהבה. במקום שאנחנו יושבים היה סליק של הגנה, אני זוכר עדיין את הצבא הבריטי שבא ואנחנו התלמידים ישבנו לכסות את הסליק.

כל כך היה לי מזל שהיא אמא של הילדים האלה שלנו. ילדים, נכדים ונינים. היא לא ידעה מה זה רכוש. היא גם לא אהבה רכוש. ערכים היו רכושה. טבעה היה האוצר הגדול שלה. עם כל אלה היא תמיד האירה פנים, כבשה לבבות ללא מאמץ. ביתנו היה מלא או בשקי בגדים שאספה כדי לחלק לעניים או באנשים אחרים הזקוקים לעזרה - יתומים, חולים, בתנאי אחד. שאיש לא ידע מזה. שלא יעשו מזה סיפור. זה ביטוי של אדם ושל אופי.

אני אהבתי אותה ממבט ראשון, זה אולי המזל הגדול ביותר של חיי. והאהבה הזאת תיוותר בליבי עד אשר יעצמו עיני גם כן. שנות דור שנות חיים, הכפר, הקיבוץ בשירות המדינה, אני למדתי ממנה יותר ממה שיכולתי ללמד אותה, היא היתה בבית המצפן האמיתי, המצפון האמיתי, לא בגלל שדיברה בכל רם , ולא מפני שניסתה להצטוות, אלא מפני שהיתה דוגמא, כיהלום צלול על פי התנהגותה ידענו מה נכון ומה לא נכון, מה רע ומה טוב.

התחושה קשה לי מאוד. לא אוכל להגיד את כל מה שאשר על ליבי, אבל אני כל כך גאה שהקדוש ברוך הוא נתן לי את ההזדמנות לחיות עם האישה הנפלאה הזאת 73 שנים, עם עליות עם מורדות אבל תמיד עם אהבה, תמיד עם רגש בעיני היא היתה מה שאדם צריך להיות באמת. אציל, נדיב, צנוע, רגיש, מתנדב. יהיה זכרה ברוך".

אנו מזמינים אתכם לכתוב דברי ניחומים לנשיא המדינה בדף חדשות 2 בפייסבוק ואנו נעביר לו את דברי ההזדהות