מסתנן מאריתריאה: "אני חושש לחיי במדינה אחרת, לא יודע מה מצפה לי שם"

קלאב גברא גרגיס הגיע לישראל לפני 6 שנים - ועזב באריתריה את אשתו וילדיו. לטענתו, הוא הגיע לארץ על מנת לבקש מקלט - אלא שבקשתו נדחתה. כעת הוא מועמד לפינוי מרצון למדינה אחרת באפריקה, בלי לדעת לאן מועדות פניו: "אמרו לי שתהיה לי שם עבודה ושידאגו לי, אני מעדיף להישאר בכלא וחושש מהלא נודע"

הולכים אל הלא נודע: אחד משבעת מבקשי המקלט שזומנו אתמול (רביעי) למשרד הפנים שבמתקן "חולות" בנגב, שהודיע להם על תחילת תהליך "פינוי מרצון", היה קלאב גברא גרגיס. גרגיס הגיע מאריתריאה לפני שש שנים, ובקשת המקלט שלו נדחתה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

גרגיס עזב באריתריאה את אשתו וילדיו, וכעת מבקשת מדינת ישראל להעבירו למדינה שלישית, שעל פי הצו שבידיו הסכימה לקבלו ולהעסיקו. "אומרים לי שיש עבודה במקום שאליו שולחים אותי", אומר גרגיס לחדשות 2. "אבל אני לא מחפש עבודה, אני מבקש מקלט".

על פי ההערכות, המדינה השלישית אליה יישלחו הוא וחבריו היא רואנדה או אוגנדה, אם כי במשרד הפנים מסרבים לחשוף את המידע הזה. "אני מעדיף להישאר בכלא, כי אין לי אפשרות ללכת לשום מקום אחר", מסביר גרגיס. "אני לא יודע לאן שולחים אותי, אם אהיה בטוח שם, מה יהיה המעמד שלי שם. אני חושש לחיי ומפחד מהלא נודע".

הזרים מפונים מהארץ - בלי לדעת לאן פניהם מועדות

יממה לאחר הודעת משרד הפנים על תחילת הליך "פינוי מרצון" של המהגרים האפריקאים, הופץ אתמול (רביעי) לשוהים ב"חולות" מכתב בשפתם שמזהיר כי עליהם לעזוב את ישראל בתוך 30 יום או שייכלאו במתקן "סהרונים". המכתב לא מציין את שם המדינה אליה יועברו, אך מבטיח כי מדובר ב"מדינה במצב טוב" ובמענק כספי הולם.

שבעה אריתראים, ביניהם גם גרגיס, הכלואים במתקן "חולות", זומנו אתמול למשרד הפנים שבמתקן והוסבר להם כי עליהם לחתום תוך חודש על "עזיבה מרצון" - אחרת יוגדרו כסרבני עזיבה. הנתינים הזרים, שבקשת המקלט שלהם נדחתה, מחו על הסתרת המידע הנוגע למדינה אליה יועברו, והעבירו את המכתבים למוקד לפליטים ומהגרים.

מתקן השהייה "חולות" בנגב (רויטרס)

"הודעה חשובה לאנשים שמבקשים לצאת מרצונם", נכתב בהודעה שתורגמה מטיגרינית, "אחרי שעבדנו קשה בחודשים האחרונים, מצאנו לכם מדינה שתקבל אתכם. המדינה תאשר לכם אשרות עבודה ומגורים. בעשר השנים האחרונות, המדינה הזאת נמצאת במצב פיתוח טוב - 10,000 אזרחי המדינה שהיו מהגרים חזרו אליה".

משרד הפנים מוסיף ומשבח את המדינה האפריקנית, ששמה לא פורסם באופן רשמי: "המדינה יצרה הזדמנויות עבודה לאזרחים אחרים מאפריקה. המדינה נמצאת בעשר השנים האחרונות בשיפור כלכלי ניכר. היא נחשבת לאחת המדינות הגדולות באפריקה והיא תלויה בייצוא של אמריקה ואירופה. בגלל השיפור הפוליטי יש במדינה ממשלה חזקה, ומערכות טובות של חינוך ובריאות, תחבורה והתפתחויות אחרות".

בארגוני זכויות האדם טענו כי על פי העדויות שברשותם, אוגנדה ורואנדה לא מעניקות שום סטטוס חוקי למגיעים ולפיכך אין אפשרות לעבוד או להגיש בקשת מקלט, כאשר המסמכים המזהים נלקחים מהם וכך גם הכסף שברשותם. "תמוה מאוד כיצד רשות האוכלוסין וההגירה מעידה כי הסודנים והאריתראים שעזבו נמצאים במצב טוב - כאשר למיטב ידיעתם של ארגוני זכויות האדם, אף אחד שעזב לא התבקש לתת מספר טלפון, כתובת או כל פרט אחר, ועם אף אחד לא נוצר קשר מטעם המדינה על מנת להתעדכן בשלומו", הדגישו.