האם דירות פאר בי-ם יושכרו לסטודנטים?

"ירושלים של זהב" הוא אחד הבניינים המפוארים בבירה. תקרות גבוהות, שיש מרהיב, אפילו עיטורי זהב. הבניין הזה כמעט ריק מבני אדם משום שהוא נקנה בידי תושבים זרים. ובכל זאת - האם בקרוב יתגוררו שם סטודנטים?

מדוע נותרות 9,000 הדירות בירושלים מיותמות מאדם? התשובה: תושבי החוץ שקונים אותן בהמוניהם ומעדיפים שלא להשכיר אותן לאחרים. מדי שנה אנו רואים אלפי תיירים מגיעים בתקופת החגים וחופשת הקיץ לישראל, אך במשך השנה נותרות הדירות שבבעלותן ריקות, והמחירים? הם כמובן עולים לשמים.

"דירות הרפאים", כך מכנים אותן רבים מתושבי הבירה, שוות על פי ההערכות מאות אלפי שקלים ואף מיליונים במקרים אחרים. הירושלמים חושבים שתושבי החוץ הם הסיבה העיקרית לעלייה במחירי הדיור בעיר. עיריית ירושלים ניסתה להציל את המצב ובמכתב ששלחה לתושבי החוץ כנספח לתשלום הארנונה ביקשה מהם להשכיר את דירותיהם בתקופה שהם אינם בארץ.

עמית פוני, מנהל תחום "דיור בהישג יד" ברשות לפיתוח ירושלים אמר לחדשות 2, כי "נכון שלא מדובר על כמות מטורפת של אנשים שיענו לבקשה, אולם מספיק שרק 3%-5% יסכימו וכבר יש לנו 300-500 דירות לסטודנטים ולזוגות צעירים". מאיר תורג'מן, יו"ר האופוזיציה טוען מנגד שהניסיון הזה מגוחך שכן "תושב חוץ שקנה במיטב כספו דירה לעולם לא יסכים שזר יתגורר בה".

יורם שכטר, יוזם מתחם "ירושלים של זהב" דווקא רואה באנשי הנדל"ן כפתרון ולא כבעיה. "לכו תגייסו מהם כספים שיקימו באמצעותם פרויקטים לסטודנטים. תבואו ותחבקו אותם במקום לעשות את ההיפך". אם כך נמשיך לראות כמידי שנה בתקופות מסוימות את הדירות עומדות חשוכות ומיותמות, מחכות למישהו שידליק בהן את האור.