כמה אתם באמת עירניים בנהיגה?

עם כל הדמגוגיה שסביב, לפעמים שוכחים שאף אחד לא רוצה למות בכביש. רוב התאונות - בסופו של דבר - נגרמות בגלל חוסר ערנות של רגע: שיחה בדיבורית, הצצה לעבר הרדיו, ילדים במושב האחורי. וגיל הנהג, עד כמה הוא משפיע?

כמה אנחנו באמת יודעים על איך אנחנו נוהגים? אמנם לא רואים עליהם, אבל אירנה ויהודה, שכנים בדיור המוגן, עברו כבר שניהם את ה-80. נסענו איתם כדי לערוך ניסוי קטן, שינסה לבדוק איך משפיעים על הנהיגה שלנו משתנים כמו גיל, מין, ריכוז ואלכוהול.

"מה שאתם הולכים לעשות זה לבדוק את זמן התגובה שלכם", מסביר איתי אלון, מנכ"ל חברת 'אלטרנתיבי'. "במצב רגיל, במצב של שיחה סלולרית, במצב של אלכוהול, ואותו דבר בדיוק בשני מסלולי נהיגה, על המגרש".

לצורך העניין ייצרנו שלוש קבוצות גיל, בכל אחת מהן אישה וגבר. אני הצטרפתי לבועז לקבוצת גיל הביניים 30-50, איה ויונתן - שני הנהגים הצעירים, ויהודה ואירנה – דיירי הדיור המוגן.
 
השלב הראשון מול מחשב, בדיקה של מהירות התגובה כאשר הנבחנים בריכוז מלא. אחר כך נערכת אותה הבדיקה בדיוק, אבל התנאים משתנים - איתי שואל שאלות ו"מדמה דיבורית". בין היתר הוא שואל 'את זוכרת מה השורה השלישית בהמנון התקווה?', וגם  'מה שמו האמצעי של חיים נחמן ביאליק?'.

משוחחים בדיבורית - זמן התגובה יורד
 

הטלפון פוגע במהירות התגובה שלנו (רויטרס)
שני הנהגים הצעירים הצליחו לרדת לזמני התגובה המהירים ביותר. איה גם נשארה מרוכזת בזמן השיחה. אבל אצל כל היתר התוצאות ברורות: כשמשוחחים בדיבורית, מהירות התגובה יורדת משמעותית. מסתבר שקשה לנו מאוד מאוד לתפקד בו-זמנית בשני ערוצים שונים.

כשהתחילה סוגיית הטלפונים ב-1997, אז זה התחיל להיכנס לשימוש נרחב, הגדירו את זה שני חוקרים בארצות הברית בצורה הטובה ביותר. הם קראו לזה: עיוורון דרכים. שתי קבוצות שדיברו אחת עם דיבורית ואחת בלי דיבורית - לא החזקת הטלפון ביד עשתה את ההבדל.

ועכשיו למבחן המעשי: בתחילה נסע כל אחד במסלול המכשולים עמוס הקונוסים כשהוא בריכוז מלא. בכל הנסיעות ישב גם המדריך רז כדי לבצע בלימת חירום בעת הצורך. קבוצת הגיל שנוהגת בצורה הטובה ביותר והכי בטוחה היא קבוצת הגיל של גיל הביניים, אזור גיל 40 פלוס.
 
מה לגבי האוכלוסייה היותר מבוגרת של הגיל השלישי? בדרך כלל באמת נהגים מבוגרים מתאפיינים במהירות תגובה איטית יותר, נהיגה מתונה יותר, אבל בדרך כלל נהיגה כזאת לא תגרום לתאונות דרכים.

תאונות קטלניות - יותר עם נהגים צעירים

נהיגה של נהגים צעירים היא זו שבדרך כלל תגרום לתאונות דרכים. במדינות מערביות נהגים צעירים מעורבים בערך פי 2 עד פי 4 בתאונות דרכים חמורות וקטלניות. הזמנים של הסיבוב הזה תאמו את הנתונים המחקריים ואת ההיגיון: לאירנה ויהודה הסיבוב לקח יותר מדקה. בועז ואני הגענו למהירות ממוצעת של כ-48 שניות, ואיה ויונתן הצעירים סיימו את הסיבוב הראשון בכ-44 שניות.

אבל מה קורה כשלנסיעה מצטרף נתון נוסף, טריוויאלי? מי מאיתנו לא משוחח בעת הנהיגה בדיבורית? הנה אירנה עולה על ההגה פעם שנייה, הפעם היא מקבלת שיחה עוד לפני ההזנקה - ואין ספק שהשיחה בדיבורית מוציאה מהריכוז. הנה זה ניכר במסלול של אירנה.
 
גם את יהודה השיחה האטה, והוא גם שפשף קצת את האוטו בחניה.  אבל לגבי היתר, התוצאות היו שונות. בזמן שניהלנו שיחה בדיבורית, המהירות שלנו דווקא עלתה. את ההסבר לתופעה הזאת, של נהיגה מהירה יותר תחת השפעת שיחה בדיבורית, מייחסים אנשי המקצוע לשתי עובדות: האחת, שכבר הכרנו טוב יותר את המסלול, והשנייה, שידענו שאנחנו בניסוי, ולכן הריכוז שלנו עלה.

ומה קורה כשמשתכרים באמת?
 
תופעה דומה קרתה גם בתרחיש הבא: נהיגה תחת השפעת אלכוהול. כל הנהגים שמרו או אפילו שיפרו את הביצועים שלהם  כששתו את כמות האלכוהול המותרת. כנראה שכשאנשים עדיין בשליטה מלאה והם מודעים לכך שיש אלכוהול בדם, הם מפצים על כך בריכוז יתר, לפחות בניסוי שלנו.

אבל רצינו לדעת מה קורה כשבאמת משתכרים. מה קורה לצעירים שבסוף השבוע חוזרים הביתה, ויוצאים לבילויים רוויי אלכוהול. אז כדי לא לסכן אף אחד, לקחנו שלושה נהגים צעירים לסימולטור. בהתחלה הם עברו מסלול כשהם צלולים לחלוטין. אחר כך שלושת הצעירים הרימו כמה כוסיות וחזרו לשבת בסימולטור. כן, מזל שזה רק סימולטור. הם נהגו מהר יותר, ירדו לשוליים, מהירות התגובה שלהם הייתה איטית יותר, וסביר להניח שככה, בנסיעת אמת, הם היו עושים תאונה.

זו הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לעשות תאונה וללמוד מזה. ואל דאגה, כל אחד קיבל טרמפ הביתה...