"רצינו להרוג כמה שיותר גרמנים"

באביב 1945 התהפכו היוצרות: הניצודים, ניצולי מחנות ההשמדה, הגטאות והיערות - הפכו לציידים. זהו סיפורם המדהים של הצעירים היהודים שהחליטו על דעת עצמם להעניש את הצוררים הנאצים - בדרכם שלהם. "מה שרצינו זה גם להעביר מסר - שזוועה כזו לא יכולה לעבור ללא תגובה", מספר אחד הנוקמים

"רצינו להרוג כמה שיותר גרמנים" - זהו סיפורם המדהים של כמה ניצולי שואה יוצאי המחנות, שהחליטו אחרי אביב 1945 להפוך מניצודים - לציידים. לאחר יותר מ-60 שנה נפגשו שוב הציידים - מספרים ומשחזרים.

קצינים גרמנים, בעיקר יוצאי האס.אס והגסטפו, זכו לביקורים ליליים של מי שהם חשבו לאנשי משטרה צבאית בריטית או אמריקנית. הם נלקחו מביתם באישון לילה - וחוסלו. החוטפים - קבוצות של צעירים יהודים, בוגרי הגטאות והיערות, שנידונו לחיים - לקחו על עצמם את נקמת העם היהודי.

"זוועה כזאת לא תעבור ללא תגובה"

"מה שרצינו - זה גם להעביר מסר שזוועה כזו לא יכולה לעבור ללא תגובה", מספר שמחה (קאז'ק) רותם. "גם להעביר מסר לעולם כולו, שאין דבר כזה שירצחו שישה מיליון יהודים ולא תהיה תגובה".

עבור הצעירים היהודים הללו, חיסול של קצין נאצי כזה או אחר, ואפילו משפט של פושעי מלחמה שמסתיים במקומו הראוי - הגרדום, היו מעט מדי ביחס למכונת הרצח הנאצית. "כל הגרמנים השתתפו בזה, ואנחנו נחזיר להם כפי שהם עשו לנו", מסבירה קובנר בדיעבד את הרגש העוצמתי.

אך החיסולים היו רק קצה הקרחון. "היה לנו רעיון מאד שטני וטוב שלא עשינו אותו", מספרת קובנר. "להרעיל בארות בגרמניה". חברי הקבוצה הוחדרו כעובדים למכוני המים בהמבורג ונירנברג. הנוקמים רצו להרעיל ערים גרמניות שלמות. אך בסופו של דבר - ברגע האמת הם ביטלו את התוכנית. להם, כך הם גילו, לא היה את הרוע שהיה למרצחים הגרמנים.