הגרסה המוצלחת של הקרפיון - לא לאכילה

לקרפיון שכולנו מכירים יש אח מוצלח ממנו, ממוצא יפני, שבניגוד לאחיו אינו מסיים את חייו בצלחת. זהו דג הקוי שהפך לדג נוי מבוקש ברחבי העולם. גם בישראל לא פספסו את ההזדמנות העסקית הטמונה בדג וכיום מגלגלת תעשיית הייצוא של דג הקוי בארץ כ-30 מיליון שקל בשנה ן

בזמן שמאות אלפי קרפיונים עשו השבוע את דרכם לשולחן הסדר שלנו, בלי סנטימנטים ועם חתיכה קטנה של גזר, שכשך לו במים דג הקוי - האח הנבחר של הקרפיון המפורסם שלנו. היפנים הם אלו שאימצו את קרפיון הקוי הצבעוני והמסוגנן והעניקו לו מעמד יוקרתי בעולם. אז למה אנו לא ממהרים לטעום את הדג אתם שואלים? התשובה פשוטה - כסף.

קרפיון הקוי יכול לחיות עשרות שנים ומחירו מגיע לעשרות אלפי דולרים. דג קוי אחד עולה בין 600 עד 1,000 אירו ליחידה וזה עוד במכירה סיטונאית. הלקוח הפרטי ישלם עליו סכום לא מבוטל של בין 5,000 ל- 8,000 ליש"ט.

בישראל מיהרו להבין את הפוטנציאל העסקי הגלום בקרפיון המיוחס, ובתוך זמן קצר הפך שוק הקוי המקומי לאחד המובילים בתחום. ישראל הפכה בשנים האחרונות לספקית השנייה בעולם של דגי הקוי אחרי היפנים, הרוב לייצוא. תעשיית שיווק דגי הנוי מישראל מגלגלת כ-50 מיליון שקל בשנה, 30 מיליון שקלים מתוכם מיוחסים לדג הססגוני. במעבדת הפריון בקיבוץ גן שמואל למשל, דואגים לבצע שידוך גנטי מדוקדק שיבטיח צאצאים יפים ואיכותיים אשר ימכרו במחיר מרבי.

אלא שההערצה לדגי הקוי אינה נגמרת בבריכת הנוי של האלפיון העליון. בשנים האחרונות התפתחה תרבות שלמה סביב דגי הקוי. בנוסף לכך שקונים משקיעים אלפי דולרים ברכישתם, הם בונים להם אקווריומים מיוחדים, והמעריצים האמיתיים אף מקעקעים את דמותם של הדגים על גופם מתוך אמונה שאלו מביאים מזל ואריכות ימים. הקעקועים לפחות, עולים הרבה פחות.