המחסלת מדובאי לא נשברת

כששחר פאר סובלת, היא מתעלה על עצמה - זו לפחות אחת המסקנות העיקריות בתום מסע ההצלחות בדובאי. מי שהגיעה לשם תחת זהות כמעט בדויה ועם אבטחה צמודה, חזרה לאחר שהגיעה עד לחצי הגמר, שם הפסידה לאחת הטניסאיות הטובות בעולם. פאר כבר באמצע הקריירה, במונחים של טניס, אבל העתיד עוד לפניה

שחר פאר מסכמת את המסע בדובאי: במשך שבוע היא ישבה בחדר המבודד שלה במלון היוקרתי, מוקפת מאבטחים, ולא יכולה הייתה לצאת. הטלוויזיה לא הפסיקה לשדר את הדיווחים על סוכני המוסד הישראלים שחיסלו בחדר מלון אחר, לא רחוק משם, את מחמוד אל מבחוח, ומארגני טורניר הטניס של הנסיכות חששו שמחבלים ינסו לפגוע בשחר.

כל ספורטאי אחר עלול היה להישבר, לארוז את המחבט ולחזור לנתב"ג, אבל לא היא. שחר קטפה בטורניר הישג אחרי הישג, סחטה ניצחון אחרי ניצחון, ונעצרה רק בחצי הגמר מול ונוס וויליאמס.

לדובאי היא הגיעה מפריז עם עצירת ביניים במוסקבה. "רק אתמול ידעתי שמנהל התחרות התקשר לאבא שלי ואמר: 'תקשיב, שחר הייתה אמורה להיות במלון הזה. אנחנו מחליפים לה מלון", היא נזכרת איך נמנע ממנה להיות באותו המלון בו מצא מבחוח את מותו.

מאבטחים שהיו בעבר עם קלינטון ובוש

לפאר הוצמדה בשבוע הזה יחידת אבטחה שלמה. לא פחות מ-16 מאבטחים, בשני מעגלים, ועוד כאלה שאבטחו בעבר את ביל קלינטון וג'ורג' בוש. "אם לא היה לי אינטרנט, אז לא הייתי מסתדרת", היא מספרת. במלון סגרו חצי קומה בשבילה ואסור היה לה בכלל להסתובב - רק למגרש ובחזרה.

"רציתי להתחבר לאינטרנט. ראיתי שיש כבל, אז שאלתי מה צריך לעשות", היא נזכרת. "ענו לי: 'שלום גברת...' ולא הבנתי מה היא אומרת. אז כבר הצלחתי להבין שכנראה יש לי שם בדוי. אמרתי לה 'אני רוצה גישה לאינטרנט'. היא אמרה לי: 'את צריכה לרשום את מספר החדר שלך ואת השם, ומאז ידעתי את השם שלי - כריסטינה פליסיאנו".

דווקא הבידוד הזה הוביל אותה לאחד השבועות הגדולים בקריירה שלה. "אם היית שואל אותי שבוע לפני
אם הייתי חושבת שאנצח את השחקניות שניצחתי, הייתי אומרת שאין סיכוי", היא מודה. "הייתה לי את אחת ההגרלות הקשות שיכולתי לקבל. אף פעם לא ניצחתי שתי שחקניות טופ 10 ברצף".

"דווקא כשאני סובלת, אני עושה יותר"

כשחזרה, המתינו לשחר בשדה התעופה כמעט כל בני המשפחה. אבא היה איתה בדובאי והשאר עקבו מרחוק. השולחן בבית היה עמוס במיטב פירות הארץ. "וואי, הג'חנון, זה אחד הטובים שאכלתי", אומרת שחר כשהיא מתענגת מחדש על המטעמים בביתה.

אחרי כמה ימים של מנוחה היא חזרה השבוע להתאמן. הניצחונות בדובאי העלו אותה בחזרה למקום ה-20 בעולם. בשביל להמשיך ולטפס למעלה היא תצטרך לנצח שוב את הטניסאיות הגדולות. הילדה שהתחילה לשחק בגיל 6 עוד מעט בת 23, ובמושגים של טניס זה כבר אמצע הקריירה.

אם אפשר ללמוד עוד משהו מההישג בדובאי זה שכשלוחצים אותה אל הקיר, היא מתעלה על עצמה. "דווקא כשאני סובלת, אני עושה יותר טוב", אומרת מי שכבר התמודדה עם הקריאות האנטישמיות נגד ישראל בעבר, וככל הנראה, תצטרך להתמודד איתם גם בעתיד.