54% מהמועמדים לגיוס לצה"ל לא רוצים להיות קרביים

מחקר חדש בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה מגלה כי יותר ממחצית מהמועמדים לשירות הם "משתמטים למחצה". מהמחקר עולה כי יותר ממחצית מהתלמידים בכיתות י"א ו-י"ב שעומדים בפני גיוס יפעלו כדי לשרת שירות קל, לא קרבי ולא מסוכן

54% מתלמידי כיתות י"א וי"ב לפני גיוס יבחרו להיות "משתמטים למחצה" ויפעלו כדי לשרת שירות קל, לא קרבי ועם מינימום סיכון - כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

עוד עולה מהנתונים כי רק 38% מתכוונים לשרת שירות קרבי ו-8% מתכוונים להשתמט לחלוטין.
במחקר, שנערך ע"י איתן אדרס בהנחיית ד"ר דנה ושדי וד"ר פיטר ואנהייסה, השתתפו 2705 תלמידי י"א וי"ב מ-12 בתי ספר תיכונים ברחבי הארץ. במחקר השתתפו רק תלמידים שמועמדים לשירות פעיל והוא לא בדק תלמידים מבתי ספר חרדיים או ערבים.

מהנתונים עולה כי 58% מהבנים היו מתגייסים לשירות מלא או חלקי גם אם השירות היה התנדבותי. זהו נתון נמוך יחסית ל-94% שענו בחיוב על שאלה זו בשנת 1988. 58% מהבנים ענו כי לא ינסו לשנות את שיבוצם במידה ויוצבו ביחידה קרבית, זאת לעומת 76% שאמרו כי לא ישנו את שיבוצם בשנת 1988.
עוד עולה מהנתונים כי בנות נוטות ל"השתמט למחצה" יותר מהבנים: מבין הבנים שאותרו כבעלי פרופיל קרבי, 69% ענו כי ישרתו שירות קרבי, זאת לעומת 33% מהבנות בעלות פרופיל קרבי.

פעיל בתנועת נוער - מעדיף קרבי

מעדיפים שירות קל?אילוסטרציה (חדשות 2)
מטרת המחקר הייתה לבדוק מה ההשפעה של רמת הגלובליזם של הפרט על נטייתו לשרת או להשתמט. .מהממצאים מתברר כי לרמת הקשרים המקומיים יש את ההשפעה החזקה ביותר על הנטייה לשרת או להשתמט: מי שפעיל בתנועת נוער, מטייל הרבה בארץ והוא חש גאווה על היותו ישראלי יהיה בעל רמת גלובליזם נמוכה יחסית, אבל בעל נטייה גבוהה יותר לשרת בצבא.

גם רמת הצרכנות ורמת האינדיבידואליזם השפיעו על הנטייה לשרת או להשתמט כשבסך הכל ניתן לומר שככל שרמת הגלובליזם של הפרט גבוהה יותר, כך הנטייה שלו להשתמט תגדל, ולהפך.

"אחת המסקנות היישומיות למדיניות מערכת החינוך שעולות מהמחקר היא הצורך להפנות משאבים לטיפוח הקשרים המקומיים, היינו, תמיכה ועידוד פעילות בתנועות נוער, ריבוי טיולים ותגבור החינוך הערכי", סיכם החוקר.