פרופ' יקיר אהרונוב לא זכה בפרס נובל: "זה בגלל שיקולים פוליטיים"

הוכרזו הזוכים בפרס נובל בפיזיקה: בניגוד לציפיות, פרופ' יקיר אהרונוב, מומחה לתורת הקוונטים ואחד המועמדים המובילים לזכייה בפרס נובל לפיזיקה לא זכה בפרס למרות תגליותיו המהפכניות. האקדמיה השוודית העניקה את הפרס ל-3 אמריקנים על מחקרם בנושא מוליכות סיבים אופטיים. "אני קצת מאוכזב", אמר אהרונוב לאחר ההכרזה

אכזבה בישראל: פרופסור יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב שהיה אחד המועמדים המובילים לזכות בפרס נובל בפיזיקה בזכות הישגיו בחקר המכניקה והקוונטים - לא זכה בפרס. לאחר ההכרזה אמר אהרונוב: "אני קצת מאוכזב. יש המון שיקולים ללמה לא נתנו לי, יכול להיות שאלה שיקולים פוליטיים או שיקולים של יחסי ציבור, אני חושב שמגיע לי יותר מאלו שקיבלו".

כשנשאל אהרונוב אם מדובר בתרגיל אמר: אני לא יודע אם זה תרגיל, אבל יש שיקולים זרים". על הזוכים בפרס אמר:"עבודתם מעניינת, אבל היא בוודאי נופלת מהעבודה שלי"

אשתו של אהרונוב נראתה מחוייכת ואמרה: "אולי זה עניין פוליטי, אני לא יודעת על ההחלטות שלהם. אבל זה לא "ביג דיל", אולי בפעם הבאה".  

מי שחולקים ביניהם את את פרס נובל בפיזיקה לשנת 2009 הם: צ'ארלס קאו, וויליארד בויל וג'ורג' סמית' על מחקרם בנושא סיבים אופטיים. וועדת הפרס אמרה במסיבת העיתונאים בשטוקהולם כי השלושה תרמו רבות ליצירת סביבת הרשת המוכרת לנו. "הם תרמו הרבה מאוד לחיים של כולנו בכל יום", הסבירו בוועדה.

קאו נולד בשנחאי, הוא מחזיק באזרחות בריטית ואמריקנית, שני המדענים הנוספים אמריקנים. הפרס עומד על 10 מיליון קרונות שבדיות (1.4 מיליון דולר) והוא ניתן על ידי האקדמיה המלכותית השבדית.

אהרונוב: התגלית היא ממש מהפכה

התגלית שלו כבר בת 50 שנה, אך רק לאחרונה מתחילים להבין את חשיבותה. "זאת ממש מהפכה", הוא אומר. "ניסחתי מחדש את החוקים של התורה הקוונטית. זה משנה לגמרי, באופן מהותי, את ההסתכלות שלנו על זמן".

אהרונוב, בן 77 נולד בחיפה, הוא פרופסור בכיר באוניברסיטת תל אביב ופרופסור לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת צ'פמן בקליפורניה, הוא מחזיק תואר מקביל גם באוניברסיטה של דרום קרוליינה.

מחקרו של אהרונוב רוכז תחת השם "אפקט אהרונוב-בוהם". בשנות ה-50 אהרונוב הוכיח, יחד עם מורו פרופ' דוד בוהם, כי בתורת הקוונטים, מהותם של הכוחות האלקטרו מגנטיים שונה ממהותם בפיזיקה הקלאסית. התגלית השפיעה וקידמה את המחקרים על תורת הקוואנטים. אהרונוב ובוהם גילו את האפקט ב- 1953 במהלך עבודת מחקר לתואר דוקטור.

הפרופסור שחשף תגליות רבות בתורת הקוונטים

בשנת 1998 הוענק לאהרונוב פרס וולף היוקרתי לפיזיקה על התגלית. מדובר בפרס שמנבא לעיתים קרובות את זהותם של הזוכים העתידיים בפרס נובל בפיזיקה.

אהרונוב הוא חבר באקדמיות למדעים בישראל ובארצות הברית. עורך כתב העת המדעי Nature כתב  כבר בשנת 1992 כי לפיזיקאי הישראלי "מגיע פרס נובל על התגלית". מאז התגלית המסעירה, אהרונוב גילה עוד תגליות רבות בתחום תורת הקוואנטים ושמו הפך לכינויים של גילויים רבים עליהם הוא זכה ליוקרה, מענקים ופרסים רבים.

הישראלים הקודמים שקיבלו את פרס נובל: פרופסור רוברט אומן קיבל את הפרס ב-2005 על מחקר כלכלי, פרופ' אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר קיבלו פרס נובל לכימיה ב-2004. שמעון פרס, יצחק רבין ומנחם בגין קיבלו את פרס נובל היוקרתי לשלום, הפרופסור כהנמן קיבל גם הוא פרס נובל לכלכלה וש"י עגנון קיבל את פרס נובל לספרות.

"אני מתעורר בבוקר - ויש לי פתרון"

"אני נכנס לאט לאט לשלווה, ומתחיל לחשוב. לא איכפת לי מה שקורה כאן מסביב. רק הצפצוף של הציפורים עוזר לחשוב", אמר אהרונוב אתמול בראיון לחדשות 2.

"בלילה, לפני שאני הולך לישון אני חושב על בעיה שאני רוצה לפתור. הרבה פעמים בבוקר כשאני מתעורר, יש לי כבר התחלה של פתרון. ואז ביום אני יוצא ומטייל", מתאר אהרונוב את יום העבודה שלו. "בדרך כלל אני מטייל בפארקים וחושב, ואנשים חושבים שאני לא עושה כלום. אבל אני עובד. זו עיקר העבודה שלי".

נילי אהרונוב, אשתו של המועמד לפרס, אומרת עליו בחיוך: "הוא האדם הכי לא מאורגן, מפוזר ברמות בינלאומיות ומאוד לא פרקטי, לא מבין שום דבר מסביב חוץ מאשר פיזיקה ושח". הפרופסור המפוזר הזה כבר נחשב למועמד לנובל בעבר ולא זכה. אבל מחר חבריו ומוקיריו מקווים שהספסל שמתחת לעץ יתפרסם בכל העולם כמשרדו של חוקר האטומים הנודע מרמת אביב.

הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק