מה חושבים המבקרים מחו"ל על האוכל שלנו?

גם בישראל רוצים לקפוץ על עגלת התיירות הקולינארית שמפרנסת לא מעט מדינות. שילוב פעולה בין משרדי החוץ והתיירות לבין מגזין האוכל על השולחן, הביא לאחרונה לישראל משלחות של מבקרי מסעדות נחשבים מכל העולם. לי אברמוביץ' שמעה ראשונה מה הם יספרו בבית

לא כדי לצוף בים המלח, ולא כדי לחזות בזריחה במצדה. אפילו לא כדי להניח פתק בכותל. החבורה הזו עשתה את כל הדרך לישראל במיוחד כדי לטעום.

העיתונים הנחשבים בארצות הברית שלחו את מבקרי המזון שלהם עד הסטף, כדי לבדוק מה מתבשל במטבח הישראלי החדש. הם טעמו מהגבינות הידועות שלנו, וחזרו נלהבים. "אם מישהו ישאל אותי מי מכין את גבינות העזים הכי טובות אני אגיד לו לנסוע לישראל, למסעדה של שי", מכריז בסיפון אלן ריצ'מן. מהיין הוא קצת פחות התלהב. "היינות נמצאים היום בשלב שבו היה האוכל ב-1995", הוא מסביר בעדינות.

ועם כל הכבוד לגורמה הישראלי, המבקרים מחפשים בעיקר את המטבח האותנטי. לגלות איך נוצר הפיוז'ן הישראלי בימים שעוד קראו לו כור היתוך. אז מה המקום המתאים ביותר? שוק מחנה יהודה בירושלים כמובן.

"כשנמצאים בארצות הברית מה ששומעים על ישראל בדרך כלל קשור למלחמות, אז לא מצפים לאכול ארוחה נהדרת במסעדה אופנתית", אומרת בסיפוק פגי גרודינסקי, עורכת מגזין אוכל.

"איך מכינים שקשוקה?"

"אתם לוקחים כמובן מאליו את החומוס, את הפלאפל ואת כל הדברים שאנשים רוצים לטעום בתצורתם המקורית כשהם באים לכאן", מוסיפה בוני שטרן, מנחת תכנית בישול בקנדה. "לכם נמאס מזה, אבל אנחנו רוצים את זה".

בשנים האחרונות התחילו להשקיע מאמץ בקידום הקולינריה הישראלית בעולם. כתבות וביקורות על מסעדות ישראליות הן לא דבר נדיר. משרד התיירות אירח שמונה משלחות כמו זו.

אבל גם כששולחים את מאיר אדוני, אחד השפים המוערכים בארץ לתכנית אירוח בארה"ב, הם רוצים רק דבר אחד: שילמד אותם איך מכינים שקשוקה. כי רק בישראל אפשר לומר תרבות אוכל על ניגוב חומוס בעמידה על מעקה ביפו, מול הים.