מה עושים בני הנוער שלנו באילת? שותים ומשתוללים

ארץ השמש והחופש הנצחית. כבר שנים שבכל קיץ מגיעים אליה אינספור בני נוער, שלא לומר ילדים, לבילוי משוחרר בלי מבוגר אחראי. מה בדיוק הם עושים שם? יצאנו לבדוק - וחזרנו המומים מריח הוודקה

ברוכים הבאים לאילת, עיר החופש והנופש. ירדנו למסע לילי בעקבות בני הנוער שמציפים את העיר, חבורות חבורות, בחודשי החופש הגדול.
 
בשבע בערב התחלנו במלון שהוא כולו על טהרת התייר המתבגר. הרבה שמחה ומוזיקה יש במסדרונות, והרבה חדרים ספוגים בריח של אלכוהול. המשקה המועדף, מסתבר: וודקה רדבול. "יש כאלה שמנצלים את זה שהבנות שותות", אומר אחד הנערים, "שיותר קל להן לזרום איתך וזה".

"בשבוע האחרון עסקו בכל העניין הזה של בני נוער ששותים הרבה אלכוהול", שאלנו את הילדים. "לא, מה פתאום", הם משיבים כמעט במקהלה. "בבקשה, מים. תראה לה מים. את יכולה לפתוח את המקרר אם את רוצה. שיהיה אלכוהול, אנחנו ילדים גדולים. אנחנו דופקים את הראש מהשמש של אילת".

"אלה הבקבוקים שאני מחרימה מילדים מתחת לגיל 18"
 
אבל לא בטוח שרק השמש מרימה את להבות המסיבה המאולתרת. "הרי חלקכם מתחת לגיל 18. מרשים לכם להכניס אלכוהול?", שאלנו, והם עונים: ניסינו, אבל לקחו לנו את כל הוודקה.

בעלת המלון המומה מהתנהגות בני הנוער. "בואי, אני אראה לך בקבוקי אלכוהול שאני מחרימה מילדים שהם מתחת לגיל 18", היא אומרת. "חלק מהם אני שופכת. זה במקרה חדש שלא לפני הרבה הרבה זמן החרמתי".

את המלון הזה, על כל 300 בני הנוער שמשתכנים בו, מנהלות ביד רמה חן ופני ממן. למה זה שכל כך מעט בתי מלון מקבלים בני נוער? על כך הן עונות: "תשמעי, בני נוער, תראי, אני לא אומרת שהם לא בני אדם. הם בני אדם. אני אוהבת לקבל אותם אצלי במלון, למרות כל ההתפרעויות ובכל הבלגן וכל מה שקורה עם בני הנוער. זה לא קל. באמת שזה לא קל".
 
בני הנוער במלון הם בני 13 עד 20 וכולם אוהבים את אימא. כמו שאתם רואים, במהלך המסיבה חן המנהלת מגננת,  כמו שהיא קוראת לזה, ושומרת על הנהלים. היא בכלל מעדיפה שמי שמעל גיל 18 יעלה למרפסת שמעל הבריכה ושם הוא יוכל לשתות אלכוהול ולעשן נרגילות. אבל קשה לשלוט בכל הילדים - וברור שיש להם את הדרכים להזרים את האלכוהול לכל הגילאים.

מה אומר הרב? "שילכו וישתוללו"

בשעה 11 בלילה, כמה נערים רוקדים עם הרבי של המלון, שירי הלל לבורא עולם, מתוחזקים בקצת וודקה רדבול. "אני עוזר להם להניח תפילין כל בוקר, דבר ראשון", הוא אומר, "מתפללים שחרית, מנחה וערבית". ומה אחר כך, כשהם הולכים להשתכר בלילה? "שילכו וישתוללו", אומר הרב. "הם באים לכאן. מסכנים, אוספים כסף כל השנה כמה גרושים, באים לאילת".

כל הלילה הם מסתובבים הלומי אלכוהול בטיילת או במועדונים, ומחפשים - איך לא - אלכוהול זול. ורק בשעה חמש בבוקר, כמו בכל בוקר, יפרקו פה האוטובוסים מאות נערים ונערות שהגיעו גם הם לבלות ככה בעיר, בתקווה שאחרי שבוע של חופש הם יחזרו הביתה שלמים ורוויים מריגושים. בכל זאת,
עוד שבועיים הם חוזרים ללימודים. מי שיחזור בריא ושלם, בכל אופן.