פרס: "קציר היה תמיד צנוע ותמיד אדיב"

מדינת ישראל נפרדת מנשיאה הרביעי: בטקס ממלכתי במכון ויצמן נפרדו ראשי המדינה מהנשיא והמדען, פרופ' אפרים קציר ז"ל. "מעטים הם האנשים שצניעותם ופשטות הליכותם רק הולכות ומתעצמות ככל שהולך ומתחזק מעמדם", ספד לו ראש הממשלה, הנשיא פרס: "הוא ניצל את ברק חכמתו המדעית לתשתית התנהגותו המדינית"

"אנו חותמים כאן פרק של משפחה המהווה את הקציר המשובח ביותר של המדינה, קציר של שיבולים חכמות, של שדות פתוחים לרוחות הגדולות באמת" - כך נפרד נשיא המדינה שמעון פרס, מנשיאה הרביעי של מדינת ישראל, הפרופסור אפרים קציר ז"ל שנפטר אמש.

ארונו הוצב במכון ויצמן, המקום שבו פעל קציר במשך שנים רבות - עד יום מותו. לבקשתו ייטמן קציר בבית העלמין ברחובות ולא בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל. לקציר ספדו בין היתר ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה שמעון פרס. פרופ' קציר היה בן 93 במותו.

פרס: "תמיד צנוע תמיד אדיב"

"משנהיה נשיא, הוא ניצל את ברק חכמתו המדעית לתשתית התנהגותו המדינית", ספד לו נשיא המדינה שמעון פרס. "מתפקידו של הנשיא לדאוג לאחדות העם, להקטנת פערים, למניעת קיטוב חברתי ולהעלאת הרמה המוסרית של העם. אפרים קציר עשה בכהונתו רבות לשתול ערכים אלה בתוך הלבבות".

"לא היה לו מתחרה בציות ובטוב לב, בידע ובכישרון", הוסיף פרס. "ההתמודדות שלו עם אסונות שפקדו את המשפחה במהלך חייו הפעימה אותנו, שעקבנו אחריו בכאב גדול. גם בערוב ימיו, כשתשו כוחותיו הוא המשיך לעבוד במחקרו המדעי. אני מניח שלא העלה על דעתו שיוכל להיפרד מעבודתו, אלא אם כן המוות יכריח אותו לעשות זאת".

"תמיד צנוע, תמיד אדיב, תמיד מסייע שכן גם היה מורה טוב למאות תלמידיו", הוסיף נשיא המדינה והתייחס גם לאחיו של קציר, אהרון,  שנרצח על ידי מחבלים יפניים בטבח בנמל התעופה לוד. "על דבר אחד אני שמח בליבי - שאהבנו את אפרים ואהרון לפני שנאלצנו להספיד אותם. אהבה מלאה, אמיתית, גדושה הערכה והוקרה".

נתניהו: "מדינת ישראל נפרדת בהרכנת ראש מאחר מאציליה"

"מעטים הם האנשים שצניעותם ופשטות הליכותם רק הולכות ומתעצמות ככל שהולך ומתחזק מעמדם", ספד לקציר ראש הממשלה בנימין נתניהו. "לא רבים האנשים שגם שהם מעפילים לפסגות הם ממשיכים בגישה אנושית ועממית. אפרים קציר היה איש כזה גם כשהיה נשיא.איש אציל, מוסרי, מעמיק ואוהב אדם".

"קציר עשה כל חייו כדי לתרום ביכולתיו הנדירות לעמו ולארצו", הוסיף ראש הממשלה. "בכל אחת מהשליחויות שנטל על עצמו תמיד הקפיד שהשליחות היא תהיה העיקר ולא הוא - שהיה נושא בשליחות.  התפיסה הזו של תרומה שקטה וצנועה הנחתה אותו גם שנבחר לנשיאה הרביעי של ישראל".

"אתם נפרדים מאב אהוב, מסב אהוב ובלבכם צער וכאב לבלי די", אמר נתניהו לבני משפחתו של קציר. "מדינת ישראל נפרדת היום בהרכנת ראש מאחד הבולטים בה, אחד מאציליה. נשיאנו הרביעי אפרים קציר". 

לא פחות מדען מנשיא

פרופסור אפרים קציר (קצ'לסקי), הנשיא הרביעי של מדינת ישראל ומדען דגול בעל מוניטין בינלאומיים, נולד ב-1916 בעיר קייב באוקראינה, שאליה נמלטו הוריו במרוצת מלחמת העולם הראשונה.

פרופסור קציר נמנה עם המדענים המייסדים של מכון ויצמן למדע ברחובות, שנחנך ב- 1949. הוא הקים במכון ויצמן את המעבדה לביו-פיזיקה ועמד בראשה עד בחירתו לנשיאות. במחלקה זו העמיד תלמידים רבים, ובכללם אחדים מעמודי התווך של המדע הישראלי וניצח על שורה של מחקרים חשובים.

נשיאותו החלה ב-24 במאי 1973. כארבעה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה ולאחריה הרבה לסייר בקווי החזית, להיפגש עם הלוחמים, לפקוד את בתי המשפחות השכולות ולבקר את הפצועים בבתי-החולים. בנובמבר 1977, לקראת סוף כהונתו, הגיע הנשיא המצרי אנואר סאדאת לביקורו ההיסטורי בירושלים, וקציר היה מארחו הרשמי.

עם תום נשיאותו, במאי 1978, שב פרופסור קציר לעיסוקיו המדעיים. הוא לא הסתפק בעבודתו במכון ויצמן. ביוזמתו הוקמה באוניברסיטת תל-אביב מחלקה לביוטכנולוגיה, שהוא עמד בראשה שנים אחדות.