לאן זורמים המים בישראל המתייבשת?

זה התחיל דווקא ביוזמה ברוכה של חברת חשמל - קירור טורבינות במי קולחין. אבל הפרויקט מתעכב, ובינתיים, במקום מי הביוב, מתבזבזים מדי חודש חצי מיליון קוב מי שתייה - צריכת רבע מהמדשאות הציבוריות בישראל

כמויות מים אדירות - מים שפירים, מים טובים להשקיה ולשתייה באמצע בשנת בצורת - מופנים דווקא לקירור של טורבינות חשמל בישראל.

הסיפור הזה מתחיל לפני עשר שנים: לטענת חברת החשמל, רשות המים עודדה אותם לקרר את תחנות הגז החדשות בגזר ובאלון תבור באמצעות מים. הכוונה הייתה לטפל במי ביוב שזורמים לים, ואותם לווסת לצורך הקירור. בפועל, מה שקורה היום זה שבריכות הענק של מי הקולחין עדיין לא בשימוש. במקום זאת, חברת החשמל נאלצת להשתמש במים רגילים.

"באמת קצת קשה וקצת נחמץ הלב", מודה איציק בלמס, מנהל אגף תכנון הנדסי בחברת החשמל. "היה עידוד של המדינה על מנת להשתמש במים". ברשות המים, מנגד, דוחים את הטענות: "רצינו שיהיה קירור יבש, אבל חברת החשמל היא זו שהתעקשה על קירור באמצעות המים".

חצי מיליון קוב בחודש

ובינתיים מתבזבזים הרבה מים. לטענת חברת החשמל מדובר בכמות של כחצי מיליון קוב בחודש. באותה כמות אפשר להשקות בחודש עיר בינונית בישראל, כמו רמלה, לוד או כרמיאל. או אם תרצו, השקיה של רבע מהדשאים הפרטיים או רבע מהדשאים הציבוריים במדינה. במקום זה, המים מובלים לטורבינות ומתאדים באוויר.

"ישראל מתייבשת. ואין לנו, פשוט אין לנו מים לבזבז" - אומר התשדיר המוכר. אולי חלק מהסיבה שכולנו מנסים לחסוך היא העובדה שלא מעט מים הולכים לאיבוד. ברשות המים ובחברת החשמל לא לקחו בחשבון שהפרויקט יסבול מסחבת, ולא יעמוד בלוח הזמנים דווקא בשנת בצורת.

"בראייה בטווח הקצר, אנחנו משלמים מחיר סביבתי, כולל במים", מודה בלמס. "בראייה בטווח הארוך, למשך 20-30 שנות ההפעלה שמתוכננת למתקן הזה, אנחנו חוסכים פה הרבה מאד משאבים ומקטינים את הזיהום הסביבתי".

בחברת החשמל מבטיחים שעד הקיץ יפסיקו להשתמש במים שפירים, ומי הביוב, במקום לזרום לים, יקררו את התחנה. ועד אז המים יזרמו ככה סתם, והכנרת תמשיך להתייבש.