ברכות הילדים ל"דיקטטור של הגטו"

היהודי מרדכי רומקובסקי, ראש היודנרט בגטו לודז', נחשב לאחת הדמויות השנויות בקרב חוקרי השואה. הוא ניהל את הגטו ביד קשה ואולי בשל כך גם הצליח "לקנות זמן"לתושביו. אך מנגד טיפח פולחן אישיות אובססיבי שעליו מעיד, בין השאר, אוסף האגרות שנאלצו הילדים לכתוב לו

מרדכי רומקובסקי (מכון "משואה")

מרדכי רומקובסקי, יליד רוסיה, נחשב לאחת מהדמויות השנויות במחלוקת בחקר השואה ובתולדות הגטאות. האיש שעמד בראש היודנרט בגטו לודז' שבפולין, נהג לשלוט ביד קשה בתושביו ואף טיפח גינונים של "דיקטטור" בזמן ששלח יהודים רבים אל מותם במחנות המוות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בימים שלפני המלחמה, ניהל רומקובסקי, שלא היו לו ילדים משלו, בית ילדים ליתומים. הוא נחשב כבר אז לפוליטיקאי מוכר בקהילה היהודית בלודז' כששימש כנציג "הציונים הכלליים" בוועד הקהילה ובוועד המנהל שלה. עם הקמת גטו לודז' מונה בידי מפקד הגטו לעמוד בראש היודנרט, המוסד שמונה בידי השלטונות הנאצים לתווך בינם לתושבי הגטו.

ברכה לרומקובסקי (מכון "משואה")

כמו כל ראשי היודנרטים שמונו במהלך המלחמה, גם רומקובסקי ניסה "לקנות זמן" עבור תושבי הגטו. אלא שגם בקרבם, רמקובסקי נחשב כדמות חריגה למדי. הוא ניהל ביד רמה את הגטו ומסמכים שנאספו בידי מכון "משואה" לחקר השואה חושפים פן נוסף מדמותו של רומקובסקי לפיו עודד בסביבתו פולחן אישיות.

על פי המחקרים, רומקובסקי התנהל כשליט אבסולוטי. חוקרים רבים טוענים כי הוא "נהנה מן השררה", ועדות לכך היא בקיומו של פולחן אישיות סביבו שהתבטא בין היתר בהדפסת שטרי כסף ומטבעות עם חתימתו שנחשבו לכסף החוקי היחיד בגטו וכן בולים עם דיוקנו. הוא אף התנייד ברחבי בגטו בכרכרה מפוארת.

"תודה בעד הארוחות לעם" (מכון "משואה")

בחגים נדרשו ילדי הגטו לשלוח לו אגרות ברכה. אגרות אלה אוגדו לכדי אוסף שנמצא כעת בידי מכון משואה ותוכנן מעיד על אחיזתו ושליטתו בנעשה בגטו. "האל ירחם את נשיאנו החשוב", נכתב באחת האיגרות, שבה הביעו תלמידי אחד מבתי הספר בגטו את תודתם על "הארוחות הטעימות". באיגרת שנשלחה מטעם בית ספר אחר נכתב: "התלמידות מביעות את תודתן על הארוחות מלאות הטעם".

התלמידים מודים לרומקובסקי (מכון "משואה")

ברכות אחרות כללו תפילות לשלומו של רומקובסקי, שניהל את ענייני התושבים ביד קשה במיוחד. "היושב בשמיים יכתוב ויחתום לאלתר לחיים, וישלם ויגמול כפל כפליים לנשיא היהודים", נכתב באיגרת. הדימוי "נשיאנו החביב" חזר על עצמו גם בברכה שהעבירו תלמידות בית ספר אחר בגטו, שביקשו אף הן להודות לו על "הארוחות החמות" לקראת השנה החדשה.

שלטון אבסולוטי בגטו

עדות נוספת לאוטוקרטיה שהקים רומקובסקי קשורה דווקא בחברי היודנרט שבראשו עמד. חברי היודנרט הראשון שהקים נרצחו על ידי הגרמנים תוך זמן קצר. אחר כך רומקובסקי הקים יודנרט נוסף שלא היתה לו חשיבות רבה, ככל הנראה בשל אופן הנהגתו כשליט אבסוליטי של הגטו.

(מכון "משואה")

ד"ר מלי אייזנברג, מנהלת אקדמית של משואה והיסטוריונית באוניברסיטת בר אילן מציינת כי הביקורת על רומקובסקי נודעה כבר בימי הגטו, ובאזורים נוספים מחוצה לו. "אדם צ'רניקוב, ראש היודנרט בוורשה לא חסך ביקורת על התנהלותו של רומקובסקי כשהוא מבטא יחס ביקורתי ומזלזל בו", הסבירה. "בכלל, קשה להתעלם מהמרות החזקה שהפעיל במהלך ימיו בגטו".

(מכון "משואה")

ד"ר אייזנברג מסבירה כי רומקובסקי נבדל מראשי יודנרטים אחרים גם בהיבט נוסף. "החוקרים מציינים כי מרבית ראשי היודנרטים הראשונים שמונו עם הגעת הנאצים למחוזות השונים סירבו לשלוח את רשימות התושבים לרצח", אמרה. "רומקובסקי, שנמנה אף הוא עם ראשוני היודנרטים, שלח בכל זאת. זאת גם ככל הנראה הסיבה שהוא שרד כראש היודנרט עד לסוף ימיו של גטו לודז' ועד לרציחתו בשנת 1944 במחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם אחרוני התושבים".

(מכון "משואה")

למרות הצעדים הללו, ד"ר אייזנברג קוראת שלא להישמע לאינסטנקט הפנימי ולמהר לשפוט את רומקובסקי על מעשיו. "אנחנו חייבים כבני אדם לשאול שאלות מוסריות, אך לא לשפוט", טענה. "רק כך ניתן ללמוד מהלכים היסטוריים. צריך לזכור שהמציאות מורכבת בהרבה, בעיקר בנושא של היודנרט, שהיה למעשה ייצור כלאיים שמנהיג ומאידך אין לו עצמאות. הם לא יכלו להציל את חייהם של תושבי הגטו, אך בהחלט יכלו להאריך את חיי הגטו ולספק חיי קהילה".