שר הפנים: לא אסגור יותר עיתונים

השר אריה דרעי הכריז על ביטולה של התקנה שאפשר לו למנוע פתיחת עיתון או להורות על סגירתו - פקודה שנוסחה עוד בימי המנדט הבריטי. מהיום היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שיכריע במקרים של פגיעה בביטחון המדינה. "זה הליך מיושן ואנרכרוניסטי אשר אבד עליו הכלח", הסביר דרעי

אילוסטרציה (דניאל נחמיה, חדשות 2)

צעד דרמטי בעולם התקשורת: תקנות מימי המנדט הבריטי אפשרו לשר הפנים למנוע פתיחת עיתון וגם לסגור עיתון, כוח חריג שלעיתים השפיע על שוק העיתונות והוביל לעימותים חריגים - למשל כאשר העיתון "חדשות" חשף ב-1984 את פרשת "קו 300", בה נרצחו שני מחבלים חיים, ונסגר בצו חריג. היום (חמישי) הודיע שר הפנים אריה דרעי כי הוא מבטל את "פקודת העיתונות".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

דרעי קבע כי על פי החוק, המדינה לא תתערב מהיום והלאה בכל הקשור למתן היתר להוצאת רישיון לפתיחת עיתון. המהלך למעלה יבטל את פקודת העיתונות שנוסחה כבר בשנת 1933.

ומה יקרה כאשר עיתון יחשוף סודות מדינה מסווגים, למשל? עד כה פקודת העיתונות אפשרה למשרד הפנים לנקוט בסנקציות נגד מערכת העיתון אם תתגלה הפרה. דרעי הבהיר כי מקרים מסוג זה יועברו לבחינתו של היועץ המשפטי לממשלה - שיכריע ב"מקרים קיצוניים" של פגיעה בשלום הציבור וביטחון המדינה.

מהלך דרמטי. דרעי (פלאש 90)

העילה לביטול: "מקדשים את חופש הביטוי"

"פקודת העיתונות היא נצר לשלטון המנדט ועלינו, כמדינה דמוקרטית, המקדשת את חופש הביטוי, לבטלה בהקדם", הוסיף השר. "המדינה לא צריכה להתערב במתן רישיונות לעיתונים. ביטול הליכי הרישוי יאפשר ליותר עיתונים להיפתח, יוסיף להליך הדמוקרטי והפלורליסטי ויביא למיגורו של הליך מיושן ואנרכרוניסטי, אשר אבד עליו הכלח".

הפקודה קבעה כי כל מי שמבקש להקים ולהוציא לאור עיתון זקוק לאישור רשמי מהשלטון – והטיל את הסמכות על משרד הפנים. התקנה נוסחה בשל המאבק בהסתה בעיתונות הערבית בשנות המנדט הבריטי, ששאף לפקח ולהשיג כוח שיאפשר לו לסגור עיתון. על כן, הפקודה אפשרה למשרד הפנים לקנוס, לאסור או לשלול רישיון מעורך של עיתון. כמו כן הציבה התקנה מספר כללים: עורך העיתון היה צריך להיות ללא עבר פלילי ובגיל 25 לפחות, ובמקביל להפקיד עירבון כספי לכל קנס שיוטל על העיתון.

כמו כן נקבע כי שר הפנים יכול לפסול לפרסום תוכן שעשוי "לסכן את שלום הציבור", וגם ידיעות שקריות שיכולות לעורר בהלה. במקרים בודדים הופעל הסעיף בישראל: ב-1953 נסגר העיתון "קול העם" לאחר שכתב די בן-גוריון "מסרסר בדם ילדינו". ב-2002 מנע שר הפנים אלי ישי את הוצאת ביטאון התנועה האסלאמית "סות אל-חק ואל-חוריה" בטענה להסתה.

באגודה לזכויות האזרח בירכו על ההחלטה. "האגודה לזכויות האזרח מברכת על החלטת שר הפנים לבטל את הדרישה לקבלת רישיון להוצאת עיתון", מסר עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה. "ההחלטה התקבלה לקראת המועד בו אמור שר הפנים להגיש את תשובתו לבג"ץ בעתירה של האגודה לזכויות האזרח ומרכז אעלם לביטול פקודת העיתונות משנת 1933. יחד עם זאת בעתירה דרשנו גם לבטל את הסמכות לסגירת עיתון, הקבועה בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. סמכות זו מהווה איום חמור עוד יותר על חופש העיתונות מאשר דרישת הרישיון".