"הוא שבר אותי במשך הנישואים, אבל לא ישבור אותי עכשיו מהסירוב לתת גט"

הם היו נשואים 6 שנים וגידלו שני ילדים, אבל אז ג' החליטה שהיא רוצה גט מבעלה. הוא סירב במשך זמן ממושך, ואז פרסמה הרבנות פוסט בגנותו בדף הפייסבוק שלה – שעורר סערה. "קודם אמרו לי שאני אפילו לא סוג ב' עד שאקבל גט, ופתאום אני מקבלת מיליון טלפונים", היא מתארת את הטלטלה שעברה

10 ימים חלפו מאז עלה לרשת הפוסט שקורא להחרים את בעלה של ג' עד שייתן לה גט. רק היום היא נכנסה לפייסבוק כדי לראות אותו בפעם הראשונה. "המילה שיימינג פחות מתאימה לי, כי זה אומר לבייש בן אדם", היא אומרת. "המטרה של ההרחקות לא לבייש, אלא לגרום לו להרגיש לא חלק מהחברה כי הוא לא מתנהג כמו חלק מהחברה. לא לבייש אותו אלא להרחיק אותו. שיבין שלא כדאי לו להשאיר אותי במצב הזה. שלא כדאי לו".

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק

"התחתנו לפני 6 שנים", משחזרת ג'. "אחרי שנתיים שהבאנו שני ילדים החלטתי לעזוב אותו. כל הזוגיות הייתה קשה וקיוויתי שהדברים יסתדרו. החלטתי לעזוב וזה נעשה ספונטנית מבחינתו והוא לא עיכל. אז הייתי צריכה לקום וללכת. עזבתי וחודש אחרי זה הייתה תביעה שלי לגירושין".

לדבריה, על אף תחינותיה לגט בעלה תמיד היה משיב שהוא מעוניין בשלום בית. המשמעות: סרבנות לגט בטיעון שהזוג ימתין על מנת להשלים. "גם בדיון האחרון הוא הגיב ב'שלום בית'", ציינה ג'. "זה מה שהוא מבקש ואני לא יכולה לתת לו אז זה ממשיך במלחמה".

"הוא אומר אם תרצי תוכלי להיות איתי", מציינת ג'. "אין אפס או אחד. רק עניין של רצון. לאו לאט תביני שכדאי לך לחזור אליי".

"הוא חושב שאנשים ירחמו עליו"

ג' מספרת שמאז פרסום הפוסט והסערה ברשת היא בקושי שמעה ממנו: "הוא רק כתב לי מסרון: 'יש פעילות בגן של הילד. אני הולך". הוא מקפיד לשמור על שתיקה. אני מזהה אותו במקום הזה. הוא מכחיש. הוא כאילו לא מבין שקורה משהו. לעצום עיניים ושהכל יישכח".

"הוא חושב שאם הוא שותק אנשים ירחמו עליו", מוסיפה ג'. "אולי לא מגיע לו. הוא מסכן. אני אומרת להם שהוא לא מסכן. אני המסכנה בסיפור. הוא בחר צעדים שגורמים לו ללכת לאיבוד בחיים. בן אדם עם שם וכבוד ושכל. וכושר דיבור. למה הוא בוחר את הכיוון הזה?".

"יש לי חיים שאני רוצה לחיות אותם ואני לא יכולה. הוא בחר במסלול הזה. אני לא בחרתי", היא מסבירה. "החיים שלי כמו כל מסורבת גט אחרת. אני חושבת זה להרגיש שהחיים הם בסוגריים. כל הזמן אתה רוצה להמשיך בחיים ואתה לא יכול. גם מבחינה חברתית. פעם אמרו לי משפט את אפילו לא סוג ב. את לא סוג. את לא קיימת בחברה. כשתקבלי גט תחזרי אלינו".

"לא מאבדים תקווה"

"זה פשוט לא לחיות", מתארת ג'. "אני תמיד שומרת על התקווה והאמונה. למה צריכה להיות אמא חד הורית שמתעסקת בתהליכים משפטיים?".

ג' מציינת שלא הבינה כמה רעש יעורר הפרסום נגד בעלה. "כשקיבלתי את ההחלטה זה מאד שימח אותי", היא אומרת. "הדפסתי את ההחלטה והבאתי לאנשים פה ברעננה במועצה הדתית. בנוסף הדבקתי בכל בתי הכנסת שאני מכירה. היה לי חשוב לעשות את ההשתדלות. והלכתי להדביק. זה לא היה נעים".

"הלוואי ומחר הוא יגיד הנה זה אצלך ביד", מסכמת ג'. "אבל אם לא יש עוד תכניות. אנחנו לא מאבדים תקווה".