בלעדי: כך נסגר "תיק שלום" ב-2014

הפרשה הנוכחית בה נקשר שמו של השר סילבן שלום מעלה מחדש שאלות לגבי ההליך בו נבדקו הטענות כלפיו כבר לפני כשנה וחצי. כיצד הוחלט לסגור את התיק למרות האמון במתלוננת והעדויות התומכות? העדה המרכזית בפרשה: "הייתי מוכנה להעיד, אבל נסוגתי - לא רוצה שידליפו, המשטרה מפקירה אותנו"

ישעה את עצמו עוד השבוע? (מרים אלסטר / פלאש 90)

על פי ההערכות, בתחילת השבוע הבא יורה היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על פתיחת בדיקה משטרתית בעקבות הטענות להטרדות מיניות נגד השר סילבן שלום. כדי לדעת מה צפוי לקרות בבדיקה נגד השר, שמכחיש את כל הטענות כלפיו, כדאי להבין מה קרה מאחורי הקלעים בהחלטה לסגור את התיק נגד שלום לפני כשנה וחצי - כאשר עמד להתמודד לנשיאות. במקביל מעריכים כיום במערכת המשפטית כי התהודה הציבורית עשויה לעודד מתלוננות אחרות להעיד במשטרה. הערב (שישי) נחשפה ב"אולפן שישי" עדות של אישה נוספת, שמעידה לכאורה על דפוס שיטתי מצדו של השר ומטילה סימן שאלה לגבי ההחלטה המקורית לסגור את התיק עוד ב-2014. בשלב זה כבר מתגברים הלחצים על שלום להשעות את עצמו מהתפקיד, ומתגברות ההערכות כי יעשה זאת כבר בשבוע הבא.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

עוד לפני החלטתו הרשמית של וינשטיין, המשטרה התחילה כבר בסוג של בדיקה וממפה את רשת הנשים שהגישו סוג כלשהו של עדות נגד שלום. ראש הממשלה נתניהו שותק בשלב זה אבל יש גורמים בפוליטיקה ובליכוד שהעבירו מסרים למעגל הקרוב ביותר של סילבן ואמרו לו "עדיף שתפרוש". גם ב-2014, כאשר צצו העדויות הקודמות, היו אלו שאמרו לשלום לפרוש או להשעות את עצמו והוא סירב - אך פרש מהמרוץ לנשיאות.

איך התיק של "העדה האמינה" נסגר?

השתלשלות האירועים: במרס 2014 הוגשה תלונה כפיית אקט מיני לכאורה מצד השר שבוצעה ב-1999, במלון "הייאט" בירושלים. במשטרה חושבים שמדובר ב"עדה רתומה", כלומר עדה שרוצה להתלונן ושסיפורה נכון. במהלך החקירה הוציאה המשטרה את כרטיס העובד שלה ואיתרה עדויות תומכות וגם אתבזמן אמת כגון יומני פגישות השר, ובעקבות כך הגיעו למסקנה שיש סימני נאמנות גבוהים. 

בפגישות בין היועץ המשפטי לממשלה, עוזריו, הפרקליטים והמשטרה הוחלט על מאמץ מודיעיני שנמשך מספר שבועות: המשטרה הגיעה לשש נשים, שחלקן אישרו את הסיפור אבל לא התלוננו במשטרה. כשהחליטו השוטרים לחקור את האישה, היה זה צעד חריג מכיוון שלא חוקרים במקרים בהם חלה התיישנות. השר שלום הכחיש כל היכרות איתה וכשהוצגה לו תמונתה לא זיהה אותה.

השר שלום ורעייתו (טוויטר)

השר שלום: לא מכיר את האישה

באותה עת צץ סיפור אחר: אישה ששוהה בחו"ל סיפרה לידיד, שכתב מסמך למשטרה על אירוע קשה בינה לבין השר המשטרה פגשה אותה והסיפורים קשים ותואמים. היא סיפרה לאחרים על המעשים, אך לא חתמה על עדות או תצהיר. במאי 2014 הפרשה נסגרת: ערב הרכבת הממשלה סילבן שלום מונה למשנה לראש הממשלה. בישיבה במשרד המשפטים התלבטו אם להתערב ולבסוף החליטו שאין בסיס משפטי - וגם מכיוון שמדובר בתואר ריק מתוכן.

עדה שאמורה להיות המרכזית בפרשה נגד סילבן שלום אמרה לנו השבוע: "שנה ושמונה חודשים מנסים לשכנע אותי להתלונן והשבוע כמעט הסכמתי. נסוגתי כשראיתי את כל העדויות וראיתי שאין על מי להישען, לא על גורמי האכיפה. אנחנו מופקרות". העדה הסבירה כי היא חוששת שעדויותיה הנוספות ידלפו: "אני לא רוצה לפגוע, לא רוצה שיתפטר, אבל לא מאמינה בניקוי אורוות".

גורמים בליכוד לשלום: "עדיף שתפרוש" (יונתן סינדל, flash90)

עדות נוספת נגד השר: "נישק בפה ונגע בעצמו"

אישה נוספת החליטה לספר על התנהלותו של שלום, כולל טענות לנשיקה כפויה ומעשים מגונים: "עד היום לא הרגשתי שום צורך לשתף ב'חוויה' שלי עם סילבן שלום, אבל כששמעתי בימים האחרונים את כל תיאורי הנשים שעברו הטרדות מיניות לכאורה על ידו, הבנתי שמדובר בדפוס פעולה, בשיטה שחוזרת על עצמה", כתבה האישה לחדשות 2. "אין לי מושג מי הבנות האחרות, אני לא מכירה אותן, ובכל זאת הסיפורים כל כך דומים, כל כך חוזרים על עצמם ואין לי ספק שחייבים לעצור את מסכת ההטרדה הזו כדי למנוע מבחורות אחרות ליפול קורבן".

לדבריה המעשים בוצעו לפני כארבע שנים, כאשר הגיעה ללשכת השר לדיון מקצועי. "לקראת סוף המפגש שינה שלום את הנושא ו'פתח את ליבו'. הוא החל לספר לי איך ברגע הראשון שראה אותי הוא התאהב, איך תמיד 'עשיתי לו את זה', כמה הוא רוצה להרגיש קרוב אלי, וגם הציע שפגישתנו הבאה תתקיים לא במקום העבודה. היה לי ברור שהטקסט הזה מגוחך ולכן צחקקתי בנימוס וקמתי ללכת. שלום ליווה אותי לדלת ורגע לפני שיצאתי הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה על הפה תוך שהוא משרבב את לשונו. זה היה קצת אחרי המשפט של חיים רמון. הייתי בהלם בעיקר מהעובדה שהפרשה ההיא לא הותירה כנראה שום חותם. הדפתי אותו והלכתי".

בהמשך, סיפרה האישה, נפגשה עם שלום מספר פעמים נוספות בלשכתו: "הפגישות לוו בניסיונות למגע קל מצידו, בי, וגם בו. יותר מפעם אחת ראיתי אותו נוגע גם בעצמו באופן מיני במהלך הדיון. כשזה קרה לא הייתי איתו לבד בחדר. אני לא היחידה שחזתה במחזה המביך הזה ובכל זאת אין מי שתעז להתלונן".

כמו הנשים האחרות שגרסתן פורסמה בפרשה זו, גם היא חוששת להיחשף ולהתלונן: "אני לא רוצה להיות בעיני החברים בעבודה הנוכחית שלי ש' מפרשת סילבן שלום. אחרי מה שראיתי מה עברו מתלוננות אחרות על עבירות מין אני לא רוצה לעבור את הגיהינום הזה בעצמי. שלום ואשתו הם אנשים בעלי כוח ועוצמה ויש להם זרועות ארוכות. אין לי עניין להקריב את חיי ולעבור את מסכת ההשפלות שעברה רחלי רוטנר, שקורות חייה וסטטוסיה נסרקו במסרקות ברזל. אני גם לא מוכנה להיות ס' או ע' או ד' ושהפרוטוקולים של חקירתי יודלפו מהמשטרה".

למרות שאינה רוצה להעיד בפרשה, היא רוצה שעדותה תהווה צעד להרחקתו של שלום מהזירה הציבורית: "אני משוכנעת שאדם ששמו נקשר בכל כך הרבה סיפורים בעלי דפוס פעולה זהה לא יכול להיות נבחר ציבור, ואסור שיהיה נבחר ציבור. הישארות של שלום בתפקידו תיתן לגיטימציה למעשים האלה להימשך ולהכשיר את הקרקע להטרדות נוספות. זה יהיה מסר נוראי, שהכל מותר ושלא יקרה כלום למי שמשתמש בכוחו כדי להטריד".